הסרט ניגש לספר את הרגעים המורכבים מתוך השעות הקשות האלה דרך פריצה של גבולות המדיום ומערב בין תיעודים ארכיוניים פרטיים לבין שחזורים מבוימים של אותם רגעים שלא תועדו. באופן הזה, הסרט מצליח ללכוד את הרגעים הקשים ברגישות ומבלי לעשות דרמטיזציה למציאות שבמילא עולה על כל דמיון.
הבחירה להרכיב מעין פאזל מפורק הקופץ בין השיחות הפרטיות של רחל וגרובר השחקנית, לתיעודים של רחל מדגימה לשחקנית איך היא פעלה, ועבור חומרי התיעוד הבלעדיים מייצרת חוויית צפייה בלתי נשכחת. כל אלה חושפות את הרגישות שבה הסרט נעשה. "רחל מאופקים" הוא אחד הסרטים הבועטים ובאותה נשימה העדינים שנעשו כאן מאז המלחמה.
התרעות פיקוד העורף