אתמול (שישי) הייתה זו שעתה היפה של אופירה אסייג, כאשר ראיינה בתוכניתה המשותפת עם חיים לוינסון, את שר התרבות והספורט, מיקי זוהר. אתמול ראינו את אופירה כפי שלא ראינו מעולם. חדה, נוקבת, עניינית, דורשת תשובות מעשיות והגיוניות ולא תשובות "חרטבונה" (ביטוי שהיא אוהבת להשתמש בו) - שאי אפשר לתאר אותן אחרת מאשר שטויות במיץ עגבניות. זאת בזמן שהשר מיקי זוהר הגחיך את עצמו וניסה להגן בכל מאודו על נתניהו. מרוב סתירות ודקלומים שהכין מראש במסגרת דף המסרים, נראה היה שאפילו הוא לא מאמין לעצמו.

אם הייתה זו שעתה היפה של אופירה, זו בהחלט לא הייתה שעתו היפה של מיקי זוהר. באופן רשמי, הוא הצטרף ללהקת המעודדות בליכוד, לטלי גוטליב ומירי רגב. רק חסרים היו לו הפונפונים, חצאית קצרצרה, פאה של קוקו קופצני ומתנופף מאחור וחיוך מטופש מאוזן לאוזן על מנת להשלים את התמונה. בעיקר עבור שר, האחראי על הספורט, אתלטיקה ואקרובטיקה - אתמול הוא ביצע תרגילי אקרובטיקה מזהירים כשהוא קופץ מטיעון אחד למשנהו מבלי שיהיו קשורים אחד לשני ומבלי שיענו ישירות לשאלות שנשאל.

תגידו שמיקי זוהר הוא עוד שופר של נתניהו, אולם אתמול בראיון שהעניק לצמד המנחים, הוא לא היה סתם עוד שופר, אלא נשמע יותר ויותר כמו עבד נרצע של נתניהו, כנוע, מתרפס ומתחנף עד גועל.

כמובן שזכותו המלאה של זוהר להעריץ את מי שהוא רוצה ולהאדיר את שמו עד לעייפה.  אולם כאשר ההערצה הזאת מלאה חורים כמו קורי עכביש, כי אין בה כלום ושום דבר שיצדיק את אותה הערצה  (לפחות לא על פי הטיעונים והסיבות ששר הספורט והאתלטיקה סיפק אמש) אזי אותה ההערצה לא מחזיקה מים, ונשמעת כמו דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

כשאופירה הציגה בפניו את העובדה הזועקת לשמיים שנתניהו והקואליציה רוצים להפוך את ישראל לדיקטטורה, השיב זוהר שלנתניהו יש שיטה מאוד דמוקרטית, הוא תמיד מנסה קודם לשכנע את העם ורק אחר כך, הוא מביא את העניין להצבעה. "מה יותר דמוקרטי מזה?" הוא שאל במן היתממות ואנפוף ריסים כמו בובת ברבי. 

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

מה ששכח זוהר, הוא שבינתיים נתניהו לא מנסה לשכנע ולא נעליים כי הוא נמנע מלהתראיין ולהסביר לעם את מהלכיו. אפילו בעניין ההסדרה עם לבנון - נושא כל כך משמעותי, בעיקר עבור תושבי הצפון העקורים שדורשים תשובות - הוא לא טרח לצאת לתקשורת ולהתראיין ולענות על שאלות עיתונאים, מלבד להוציא קלטת ערוכה מראש.

וכאשר אופירה מאתגרת אותו עם העובדה, כמו למשל שאפילו חברים בקואליציה לא מרוצים מהסכם הפסקת האש, הוא ענה שהוא רוצה לומר "בוודאות" - מילה שהוא נוהג להשתמש בה לעיתים תכופות, ובכל פעם היא רק מעוררת יותר ספקות. כמו אותו אדם שאומר: "אני רוצה לומר לכם את האמת", ואז אתה שואל את עצמך: "רגע, ומה היה עד עכשיו? לא דיברת אמת?" ואתה מיקי זוהר, מה שאמרת עד עכשיו, לא היה "בוודאות" מוחלטת? אז מה זה היה? חרטבונה? 

מיקי זוהר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
מיקי זוהר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מיקי זוהר ממשיך בשלו ומשבח את ביבי שצדק בעניין החימושים שארה"ב תספק לישראל. כאילו, מה? מה קשור? "מה כל זה רלוונטי?" שאל לוינסון, שאתמול היה נראה כמי שעומד לתפוס את ראשו, מרוב כל המריחות שזוהר מרח אותו ואת אופירה, וכל הקשקשת של זוהר, שקפץ מנושא לנושא ועוד העז להגיד ללוינסון: "תשמע, אתה היום לא במיטבך, הגעת לא חד היום". ועל זה נאמר: תראו מי שמדבר.

ואם מיקי זוהר הזכיר את עניין החימושים, בינתיים לא ראינו שביבי שכנע את ממשל ביידן לספק מיד את החימושים או הכספים שהובטחו, והם בינתיים מתעכבים. הם מתעכבים, לא בזכות עיניו היפות של ביבי, אלא בגלל שבארה"ב כבר הפסיקו להאמין לו ובו. אולם מיקי זוהר רגוע. עוד מעט יגיע טראמפ, ויגיעו ימות המשיח , שערוץ 14 כל כך מחכים כבר לבואו. ואם נחשוב על זה ברצינות: אוי לנו שהמדינה שלנו צריכה לסמוך רק על נשיא של מדינה אחרת, שאף ידוע כהפכפך ומשנה את דעתו לפי מצבי רוח.

 אופירה ולוינסון העירו דבר אחד וזוהר ענה דבר אחר. שיטה מוכרת ושקופה מדי על מנת להסיט את הנושא. אופירה דיברה על חוסר ההסכמה בקואליציה להסכם הפסקת האש, וזוהר תיאר את נתניהו כמי שיודע לנבא את העתיד. והשאלה המתבקשת: מה עניין מחט לתחת?

ואז, על מנת להמשיך וללקק לביבי עד שייצא עשן סמיך, קפץ זוהר עם הארה (או הערה), ששוב אין לה קשר לכל מה שאמר עד כה, וזאת משום שהוא לא עשה מספיק חזרות על מנת ללמוד בע"פ את כל ההערות שהוא רשם לעצמו על פתק. הוא קשקש משהו על דמוקרטיה, ואופירה התפוצצה: "אתה מדבר על דמוקרטיה? אתה?"

כאן הוכיחה אופירה שבניגוד אליו, היא הגיעה מוכנה עם רשימה מסודרת ומעודכנת של 29 חוקים חדשים שהקואליציה רוצה לחוקק שמנוגדים לכל כללי הדמוקרטיה, כמו לסגור את התאגיד ולפצות רק את אנשי התקשורת שמלקקים לנתניהו.

אני כמעט ריחמתי על זוהר, כי הוא נראה כמו עכבר שנתפס במלכודת ולא יודע לאן להימלט ומרוב בלבול, פלט ציוצים שלא קשורים לכלום, כמו למשל להפליץ את האמירה הבאה: "יש לנו עכשיו הזדמנות להניע עסקת חטופים". בום!

כאן, אופירה, כבר איבדה את כל סבלנותה, ביחד עם כל צופה בר דעת שצפה בתיאטרון האבסורד הזה הריק מתוכן ממשי ומלא בסיסמאות נבובות על ביצועיו המופלאים של נתניהו. אופירה שחטפה סופית את הג'ננה (ובצדק), צעקה לעבר השר, "אז איפה הם החטופים? מתי הם יחזרו? בשנת 1900 ברברס?" 

המחאה להחזרת החטופים עולה לירושלים (צילום: מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים)
המחאה להחזרת החטופים עולה לירושלים (צילום: מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים)

אופירה ניסתה לגעת איכשהו בליבו של מיקי זוהר ולשאול: "אם הבן שלך היה חטוף, מה היית עושה?" ומה ענה לה זוהר? "ואם הבן שלך היה במקום פלדשטיין?" - פה, גם אני התפוצצתי. אתה משווה בין החטופים שעוברים גיהנום בעזה, לפלדשטיין, שאתה בכלל טוען שלא הכרת?

ומה אתם חושבים היה למיקי זוהר חשוב ביותר להדגיש בעניין פלדשטיין? שראש הממשלה לא קשור לכל נושא ההדלפה. תגובה זו בכלל הגיעה אאוט אוף דה בלו, מבלי שבכלל הוא נשאל על כך. כמו שנאמר: על ראש הגנב בוער הכובע.

כדאי מאד, שהקואליציה שמינתה את מיקי זוהר להיות הדובר הפרטי של נתניהו, תחפש קנדידט אחר למלא את התפקיד, ורצוי שזה יהיה מישהו שלא מזלזל באינטליגנציה של כולנו.