אהבתי במיוחד את הרגע שבו נרקיס לקחה את תפקיד המראיינת. היא שאלה שאלות אמיתיות ומעניינות, מה שהפך את הסצנה לאותנטית במיוחד. יש משהו מאוד כנה בחילופי תפקידים כאלה – זו דרך מצוינת להכיר טוב יותר את המראיין ואת המרואיין.
לא הכל עבד. הקטע שבו הם הביאו אקורדיון לנגן שירי חגים היה פחות מוצלח לטעמי. זה הרגיש כמו ניסיון לשחזר רגעים שצולמו עם אודי כגן, במקום להתאים את עצמם למנחה החדש. אם היו משתמשים באקורדיון לנגן שירים של נרקיס, זה היה מתאים הרבה יותר – ואפילו מגניב.
לסיכום, שחר חסון עדיין לומד את התפקיד, וזה לגמרי בסדר. יש לו פוטנציאל ענק להפוך את התוכנית לאייקונית בדרכו, אם רק יתפוס יותר מקום כמנחה. ברור שהוא מסוגל להשתולל עם רעיונות ולחשוב בגדול, וזה מה שהיה חסר לי. אם הוא ירצה, התוכנית תוכל להפוך בהנחייתו לאייקונית לא פחות. כמו כן, מקווה לפרק ספיישל של אודי ושחר ביחד. יכול להיות אדיר.
התרעות פיקוד העורף