בשבוע שעבר פורסם כי הפקת הדגל של רשת 13, “הישרדות", סובלת מאחוזי צפייה נמוכים ביותר ביחס לעונותיה הקודמות. ואם ב"הישרדות" אחזה שלהבת, לא פלא שהבעלים לן בלווטניק מניף את החרב ושוקל להסתלק/לסגור את החברה.
אני לא יודע מה עשה גולדן בערוץ 14. אני לא צופה בערוץ ואת תוכניתו לא ראיתי מעולם. בהכירי את הסטנדרט הנהוג, אני מנחש שפסגות נשגבות של עיתונות לא נכבשו שם. מכתבות ברשת ידעתי שבשנה האחרונה השמיע ביקורות מפתיעות על דרכו של המלך ירום הודו בעצמו, עד שהשלים את הרה־מהפך ועבר לרשת 13.
אני לא יודע מה רשת 13 מצפה לקבל מגולדן. עם כל הכבוד ושובל הארשת המטושטשת, הקצת ימני קצת שמאלני שהוא נושא אחריו - גולדן, שרשת 13 כל כך משוועת אליו, לא טאלנט שימשוך אליה רבבות צופים. אם כבר, אני מאמין, הדילוגים שלו ימינה ושמאלה מקנים לו ממד נכבד של חוסר אמינות וסימן שאלה גדול שמרחף מעליו ואומר, כן, בחור, אנחנו יודעים איפה היית אתמול, ואיפה אתה היום, אבל איפה תהיה מחר?
זה העניין שלי איתו. אני לא מאמין לשי גולדן. לא בפוליטיקה, לא בתקשורת, לא בנושאים אחרים. נחרדתי לראות שבאחת ההפגנות בקפלן הוא הוזמן כגיבור שהתפכח לעלות על במת הנואמים ולהעניק לקהל מעט ממשנתו. גולדן הוא דברים רבים, אבל בוודאי אינו גיבור. אין מאחוריו הגות נוקבת או עשייה אחרת כלשהי לטובת הכלל, שתצדיק קריאה שלו אל המיקרופון ואל חזית המאבק.
הקריאה שלו אל הבמה מעידה יותר מכל על אובדן הדרך של המחאה, והחיפוש תחת האדמה אחר מישהו שיבוא להעיר את הקהל העייף. כמו המחאה, כך נראית עכשיו רשת 13: אובדת דרך ומותשת.
התרעות פיקוד העורף