מה שמיוחד באירוויזיון הוא שאין נכון או לא נכון. בשנה אחת יכולה לזכות גברת עם זקן, בשנה אחרת גבר עם חצאית. שנה קודם, מישהי ששרה בלדה ולפניה מישהי ששרה שיר פופ. אירוויזיון זה שילוב של קול יפה ואישיות כובשת. אז בין אם עילי מתאים לאירוויזיון או לא, אני בטוח שעוד נשמע עליו.
הוא שר בצורה שונה מהפעמים הקודמות, שקט ועדין, לצד מילים מצמררות יצא ממנו משהו אחר והוא ניצח בדו קרב. ושוב אסף שלא עוצר באדום, בחר שלא להכחיל באופן מעט מנותק. שירי אמרה ובצדק: ״יש לך צרידות בחלקים מסוימים שהיא לא נכונה״, אך זה עדיין לא מצדיק את האדום שאדומסקי בחר לתת. ״זה לא היה מושלם ולא מספיק משוכלל״, שוב אדום ללא הסבר מנומק שהמתמודדים יכולים ללמוד ממנו ולהשתפר. מרגיש שהוא בוחר לשים אדום רק בשביל האדום.
מבחינת הביצועים נתי שר טוב וקיבל שני אדומים מאמדורסקי ואיתי. אבל לפרפילוב עשו פשוט רצח אופי עם חמישה אדומים - כולם מלבד עדן חסון. עם זאת הפעם אני מסכים עם השופטים. איתי פז שעד כה לא התחברתי אליו בשום צורה, הצליח לחבר אותי, או שזו בכלל הייתה נינה מרוקדים עם כוכבים שגנבה את כל הפוקוס. לפרפילוב זה עלה בהדחה.
שניהם הוכיחו פעם נוספת כמה מכולם הם ראויים באמת לייצג אותנו. האודישן הוכרע על חודו של אחוז לטובת דניאל וייס. על אף שדווקא הייתי בעד יובל, (כמובן שגם לדניאל הגיע). אסי שוב הגזים ואמר: "אני חושב שהייתי יותר במתח ממה שהייתי בגמרים". רן אמר שאם איתי לוי שנעדר מהאודישן - היה פה, הוא בטח היה אומר לדניאל: "וולקאם". רותם קלעה בול ואמרה את מה שבמבט קטן ברשת כולם חושבים: ״בואו נהנה מזה שהוא לא פה״. הרי עם כל האהבה אליו כזמר וכאישיות - בתוכנית כשופט - הוא מיצה את עצמו. נמאס מהוולקאם, מרשימת 100 הזמרות הטובות בעולם, ובעיקר נמאס לשמוע הערות לא קשורות כל כמה שניות.
התרעות פיקוד העורף