בראיון מיוחד ל"מעריב" סיפר עדיקא על האופן בו היצירה נתנה לו את המקום לחטט בפצעים, איך גם לאחר 21 שנים הילדים שלו מסרבים לראות את היצירה על לכתה של אימם, על ההחלטה להסתיר מאשתו כי ימיה ספורים, על ההתמודדות שלו עצמו עם מחלה בימים אלה ועל אותם שחקנים שמסתירים את המחלה בה הם לוקים.
"וברגעים האלה אחרי לכתה לא הבנתי מה קורה איתי, פתאום אני נשארתי עם שני ילדים קטנים, אביתר (8) וגיליה (3). לא הבנתי מה קרה ואמרתי לעצמי שאני רוצה לשחזר, לחזור ולבדוק מה קרה לנו. היוצרים והחברים הטובים שלי יוסי מדמוני ודוד אופק ליוו אותי בימים הקשים האחרונים בבית החולים, וכבר שם, יום יומיים לפני שנפטרה, כשהייתה מורדמת ומונשמת - אמרנו שנעשה עם זה משהו. ואז אחרי שהיא נפטרה קמנו התאוששנו והתחלנו לכתוב".
"היו שמועות של שחקנים שיודעים שיעקב (כהן) מסתיר את המחלה שלו. אני לא שופט, אבל כן אני חושב שצריך לחשוף את זה כדי לתת כוח לאנשים אחרים. כי זה נותן כוח לאחרים שאפשר להילחם במחלות הקשות, וזה לא טוב שמדברים עלייך מאחורי הגב. אז לא נורא, אתה מקבל את זה ואתה מבין שהידיים שלך רועדות – אין במה להתבייש. היה שחקן מסוים ששיחק איתי בהצגה, והוא היה מאוד צעיר - שאלתי אותו מה קורה כי הוא רעד ואז הוא אמר לי – ׳כן. חליתי בפרקינסון׳. כולם מדברים על זה, צריך לקבל את זה".
עוד הוסיף: "ידוענים צריכים לחשוף. אני מכבד כל אחד, אבל צריך לדבר על זה. כשחליתי מיד דיברתי על זה. אבל אצלי זה לשחרר. אני מוריד אבן מהלב. יאללה, סיפרתי, אמרתי וזהו".
התרעות פיקוד העורף