"האמת היא שחשוב רגע שנייה למסגר ולהסביר ששפת גוף זה השפה המרכזית שכולנו מדברים. זו שפה מולדת היא חלק מה-DNA האנושי. בכזאת תקופה מטורפת של וואטסאפים, מיילים, איי-איי, וידיאו, זומים וכולי, אנחנו פשוט לא שמים לב שפנים נעלמות. בדיוק עכשיו אנחנו משתמשים ונותנים המון מקום למילה נאמרת. אבל היא פחות חשובה. מה שקובע באמת זה מה הגוף מספר לי. ופה קצת פספסנו את היכולת להסתכל או להישאר על הניואנסים האלה. וכשאני רוצה לחשוף אמת מאחורי דברים שבאים אומר לי, אז אני פשוט מסתכלת על הגוף שלו. ועל החיבור כמובן, על הסיטואציה על מה שהוא אמר, אבל מה ראיתי בגוף, וזה מה שיכריע", מסבירה בשן.
"ואגב, לא רק אני רואה, זה נכון שמוח שלי מאומן לראות הניואנסים האלה, אבל כולנו רואים את הניואנסים האלה. המידע בשפת גוף, המידע שאנחנו קבלים באמצעות החושים, נכנס קודם כל לתת המודעה כתוצאה מזה התהליך הפיזיולוגי. כתוצאה מזה נוצרת תחושת בטן, מה שנקרא אינטואיציה, ורק אז אם זה מעסיק אותי, אני אעביר את המידע הזה למוח המודע, ואני אתחיל להתערבב ולהתערבל בתוך המידע הזה. כדאי לי, לא כדאי לי. אני מנסה להיות קשובה לבטן אבל אנחנו לא יודעים להיות קשובים לבטן, ורובנו לא מקשיבים לאינטואיציה, וזה חבל כי האינטואיציה זה שפת הגוף בשיא ההדרה".
"מה שכן רואים, וזה מדהים בעיניי, זה את הקשר בין מנדי לבן שלה. היא לא הגיבה פיזיולוגית לאסף, עד שהיא לא קיבלה את האישור הסמוי של הבן שלה. זה יכולת לתקשר בעיניים אחד עם השני".
ברגע שאסף רואה את מינדי, אנחנו רואים שלא רגע הוא מוחא כפיים, אבל פה איך הוא מוחא כפיים? הוא מוחא כשהידיים מאוד מאוד קרובות לחזה, ומזכירות תנועה של תודה. אוקיי זה אומר שמבחינתי, הוא ממש מבסוט, חוץ לזה החיוך, עולה לו חיוך מאוד גדול בני ויש כיווץ של קצוות העיניים, וגם העצימה מאוד מהירה של העיניים, מה שמשקף לי שמחה אמיתית".
"עכשיו שימו לב, מינדי מסתכלת לקהל, והיא בוחנת, היא בודקת את הבן שלה. אתה אומר, שימו לב מה הוא (הבן שלה) עושה עם הראש? הוא עושה כן עם הראש. יש אישור ואתה יכולה להמשיך. עכשיו זה מדהים הקשר ביניהם, וזה קטע שחוזר על עצמו, שהיא כל הזמן בהתחלה היא מבקשת ממנו אישורים, ורק בפעם השלישית, פעם אחת הוא מהנהן עם הראש מה שראינו, בפעם השנייה הוא יעשה לה לב, ויעשה לה גם כן עם הראש, ובפעם השלישית, הוא ימצמץ לה בעיניים זה מדהים לראות את זה, ואז היא נרגעת".