אפשר לחשוב על שתי סיבות בגללן לא חשפה את זהות המרואיין: האחת - דרומי מעריכה יתר על המידה את ההייפ שנוצר סביבה לאחר הריאיון עם ברקאי, והשנייה - זהות המרואיין בכלל לא חשובה. התמונה של דרומי במרכז הפריים, כשאוזנו של המרואיין האלמוני מבצבצת בשוליים - היא כל מה שצריך לדעת.
דרומי מניחה כנראה שאין שום צורך להציג דמות בקליבר של שמני, ולכן היא לא טורחת לסקור את חייו המקצועיים (מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד מרכז בעברו, בין היתר) או להסביר לנו בכלל - מה עמד מאחורי ההזמנה שלו לריאיון? התבטאות נוכחית? סיפור אישי מעניין? כל זה לא משנה, שמני נמצא כאן רק כדי להוות תמונת מראה לדרומי.
מראה שחורה
מראיין טוב צריך לדעת מתי לשתוק - זה השיעור שלמדתי בפעם הראשונה שתמללתי ריאיון שערכתי. לאורך ההאזנה, לא יכולתי שלא להבחין כמה דיברתי לאורך הריאיון - דקות של מלל שהיו יכולות להיות מוקדשות למרואיין שלי - התבזבזו על מיני מניפסטים.
נוה דרומי, מבחינתה, היא בכלל לא זבוב על הקיר - היא כוכבת ההצגה. נראה שהיא לגמרי שכחה שהקונספט של ריאיון הוא להביא את דבריו של המרואיין, ובשלב מסוים היא פוצחת במונולוג במסווה של שאלה, כאשר שמני לא מצליח להשחיל מילה.
הוא הרי לא שם כדי לפרוס את משנתו, הוא שם כדי לאשרר לדרומי את דעותיה. כל עוד שמני, שמשום מה נכנס לקטגוריית השמאלן, לא מסכים איתה - היא יודעת שהיא על הדרך הנכונה.
זה קצה זה?
אם יורשה לי לרגע לא להיות פוליטיקלי קורקט ולהניח הנחות: קשה לי להאמין ששמני מזדהה עם מרבית עמדות השמאל, ועוד יותר קשה לי לדמיין שהפתק שהוא שם בקלפי ממוקם שמאלה מ"יש עתיד", וזו הנחה מאוד נדיבה. ההגדרה שלו כ"קצה" לא מוחקת רק פלח שלם באוכלוסייה, אלא גם את המקומות בהם ישנה הסכמה בין דרומי למרואיין שלה.
כך גם עם גדי שמני, שרואה ברשות הפלסטינית רע במיעוטו. "הם לא חובבי ציון ואני לא סומך עליהם", הוא אומר כמו שמאלן אמיתי. דרומי מתעלמת, כי היא כבר עסוקה בהזדמנות להשחיל את הביטוי "מחבלים בחליפות".
מה היה קורה אילו דרומי הייתה מתעכבת על המורכבויות שמציג בפניה שמני? אולי היא הייתה נאלצת לשנות את דעתה בנוגע למשהו, אולי הריאיון לא היה מתפוצץ ברשת. קשה לדעת מה היה מערער אותה יותר, אבל מה שבטוח - אם לשפוט על פי תגובות הרשת בשעות האחרונות (הלילה שבין שישי לשבת) נמוך מזה - אין לאן לרדת.
כמו בשבוע שעבר, גם הפעם אקנח בהצעת הגשה. כי הקונספט של "מפגש קצוות" באמת מתבזבז על מהדורה נטולת דמיון. מה אם בפעם הבאה, במקום להזמין מרואיין שהוא, במקרה הטוב, מרכז קיצוני, יוזמן לכיסא החם שמאלן על מלא?
התרעות פיקוד העורף