המעבר החד הזה, בין הדרמה הלאומית לבין הדרמה הטלוויזיונית, מייצג אולי יותר מכל את המציאות המורכבת שלנו - חברה שממשיכה לחיות, ולאהוב גם בצל הכאב. היו פעמים שכעסתי על שידורי תוכניות בידור אחרי כותרות קשות, אבל הפעם מצאתי בזה דווקא נחמה, וכן גם קצת תקווה.
ואז משום מקום רוני ושקד מתנשקים. מי היה מאמין שדווקא הם יהיו הנשיקה הראשונה של העונה. אני לא הייתי איתם שם בתאילנד, אבל קצת לא הבנתי את המהירות. שקד כזכור הגיע מאוד מוכן לתהליך, לעומת רוני שהגיעה "קצת" מבולבלת. לכן התקשיתי להאמין שכל כך מהר היא עברה שינוי כל כך קיצוני - מבכי לצחוק. עם זאת, נוכל לדעת רק בהמשך מה באמת קורה שם. האם הם היו שוב שיכורים או שמדובר ברגש.
הדיסוננס שבין החיים האמיתיים לתוכניות ריאליטי הורגש היטב, אבל תגובה אחת ברשת ה-X השאירה אותי בהלם: ״מוזר שהחליטו לשדר חתונה ממבט ראשון ביום השואה״. (כותב הציוץ הוא תסריטאי שכותב גם ל״ארץ נהדרת״). אני מסכים, אלו אכן מראות שואה, אבל התחברתי לביקורת אחרת שנאמרה בצורה אחרת ויותר מדויקת.
התרעות פיקוד העורף