טרנספריסט, זה כמו צ'חצ'ח?
זה לא שאין עימותים, אבל הדבר הכי גרוע שבהלול מטיח בה זה שהיא טרנספריסטית, וזו תווית שנוה דרומי לובשת בשמחה. למזלנו, היא לא שואלת אותו אם להגיד "טרנספריסט" זה כמו להגיד "צ'חצ'ח", אז כמחווה של רצון טוב, אני גם לא אעקוץ אותה יותר מדי על זה שהיא משתמשת במונחים כמו "חינוך מחדש" בנונשלנטיות נטולת מודעות היסטורית.
זוהיר בהלול, על כמה שדעותיו רחוקות מהקונצנזוס הפנים-יהודי, הוא דמות יחסית קלה לעיכול. יש רבים שעוד זוכרים לו חסד מימיו כשדרן כדורגל, ובעברו כפוליטיקאי כיהן במפלגה ציונית. יכולתי לומר שזה לא חוכמה להביא דווקא את זוהיר בהלול.
אבל אני חייבת להודות שזו שבירה של חוקי הפורמט. "מפגש קצוות" מהונדס לייצר רגעים ויראליים, ואין דבר שהוא יותר ויראלי מרגשות עזים - כעס, פחד, שנאה. ועם כמה שאני משוכנעת שבהלול מעורר בצופה I24 הממוצע כעס עם דעותיו, נראה שאפילו נוה דרומי מתרככת קצת מול האישיות המקסימה שלו. לרגע נדיר אחד, הוא אפילו גורם לה לחייך.
הגבות הזקורות והפרצוף הנוזף עדיין מופיעים מפעם לפעם, אבל זה לא רק שהיא כמעט ולא קוטעת את המרואיין שלה, הפעם גם כל שפת הגוף שלה הרבה יותר נינוחה. בכל זאת, נראה שבהלול הוא לא רק ערבי או שמאלני, הוא בראש ובראשונה אופטימיסט (מצרך נדיר במחוזותינו).
עם כמה שמקוממת את נוה דרומי האמירה שלו שצריך להקים מדינה פלסטינית גם אחרי שבעה באוקטובר, קשה להתרעם על הסנטימנט שלו ש"מהרע צריך לצמוח טוב" בלי להצטייר כמפלצת. ואז, נוה סיפקה משהו שנדיר במחוזותינו עוד יותר מאופטימיות: הסכמה באי הסכמה.
הצייצנים יכולים להתווכח עד מחר מי ניצח את מי בעימות (זה הרי תמיד אנחנו והם), אבל הפעם דרומי הכריעה, כמאמר הסטיקר האהוב עלי מ-2006: נסתפק בתיקו. יותר מפעם אחת היא אמרה "אני חולקת עליך", שזו לא רק דרך להימנע מלהגיד "אתה טועה", זו גם הכרה באפשרות שיתקיימו שני נרטיבים במקביל.
התרעות פיקוד העורף