סוואדיקה, ביצ'ס! אחרי המתנה ארוכה של למעלה משנתיים, אתמול (שני) חזרה סוף סוף לחיינו "הלוטוס הלבן", הסדרה המצליחה של HBO שלקחה צעד קדימה את הביקורת כלפי הפריווילגים והעשירים - ושכללה אותה לכדי אמנות.
העונה החדשה, שמשודרת ב-HOT ,yes וסלקום TV, מתרחשת הפעם בריזורט תאילנדי יוקרתי ומבטיחה את כל מה שגרם לנו להתאהב בה: מתח הולך וגובר, דמויות מורכבות והומור סאטירי וחד. צופי שתי העונות הקודמות, שהתרחשו בהוואי ובסיציליה, כבר מכירים את מבנה העלילה החוזר, וכך בעוד שחלקם עשויים להתלונן על הצפוי והמוכר, אחרים יראו בכך יתרון. עם זאת, השינויים שהוכנסו הפעם אינם תמיד לטובה, ולפעמים נדמה שהם פוגעים בקצב ובחוויה.
אחד השינויים הבולטים בעונה מורגש כבר בנעימת הפתיחה. בעוד שבעונות הקודמות היא הצליחה ליצור תחושת אי-נוחות מענגת, הפעם היא אינה משיגה את אותו אפקט. המוזיקה והקצב אינם מצליחים לבנות את המתח המצופה, מה שעלול להשפיע על הקשר הראשוני של הצופים עם העונה החדשה.
בהתאם למסורת הסדרה, גם הפעם הפרק הראשון נפתח עם תעלומת רצח: גופה לא מזוהה צפה במים לאחר שנשמעו יריות שהפריעו לשיעור מדיטציה בהובלת "המדריכה הרוחנית" של המלון. משם, העלילה חוזרת שבוע אחורה, כשאורחי המלון מתחילים להגיע, והסבכים מתחילים להיפרם.
בסיכומו של דבר, העונה השלישית של הלוטוס הלבן מצליחה לשמור על מאפייני הסדרה, אך פחות מרגשת ומותחת מקודמותיה. למרות ליהוק מבטיח ונושאים מעניינים, העלילה מתנהלת באיטיות ומתפזרת יותר מדי. מי שיתמיד בצפייה עשוי למצוא בה רגעים מבריקים, אך קשה להתעלם מהתחושה שהפעם הסדרה אינה ממצה את מלוא הפוטנציאל שלה.
התרעות פיקוד העורף