אברמוביץ' מוסיף שאם הפעם תתנהל חקירה "כמו שצריך", כלומר תחת אזהרה, יהיה לה "פוטנציאל נפיץ" אף יותר מפרשת הצוללות, ולכן נתניהו "מבועת" מפרשת "קטארגייט", "המהלכת עליו אימים" והוא יודע למה.
אלא שבנקודה זו, פלט שמחי משפט שקושמרו לא יכול היה להתעלם ממנו. כשאמר שמחי שאם לא תהיה ברירה וחמאס לא ישחרר את כל החטופים בבת אחת, ניאלץ לדחות את המתווה להחזרתם ולחכות עד שייווצרו התנאים לכך - והם ייווצרו, לפי שמחי, רק כאשר יופעל על חמאס לחץ מאסיבי שלא יוכל לעמוד בו. עוד הוסיף שמחי כי אם המגמה תהיה החזרת כל החטופים ולא רק חלק מהם בפעימות, יש לקחת בחשבון שייתכן וחטופים ייפגעו עד שנשיג את הלחץ המיוחל.
בום. כך הטיל שמחי פצצה באולפן, שגרמה אפילו לדני קושמרו להתכווץ בכיסאו כמגיש המהדורה.
אך בכל זאת יש הבדל קטנטן בין השניים. השרה סטרוק, שכנראה מתיימרת להיות נביאה הרואה את הנולד ויודעת שיהיו לנו עוד ימים כמו השביעי באוקטובר, גורסת כי אין ברירה אלא להקריב מספר חטופים, עם כל הכאב שבדבר, כדי להציל מספר גדול יותר של נפגעים בעתיד.
דדי שמחי, ופה אני מגיעה לצד השני של המטבע, מסתכל על הנושא מזווית אחרת. השבת החטופים אצלו היא במקום ראשון במעלה, אלא שהוא טוען שחייבים להחליט אם לאמץ אסטרטגיה של השבת כולם בפעימה אחת, או בטיפין-טיפין. האפשרות האחרונה, לדעתו, עלולה להשאיר חלק מהחטופים אצל המרצחים, והם יהפכו לעוד "רון ארדים".
זו גרסה שיש בה אולי מן ההיגיון, אך הדילמה המוסרית נותרת בעינה. שמחי הרבה אמש בפאנל להשתמש במילים "שאלה מוסרית", ואני שואלת: היכן טמונה המוסריות, אם מפקירים חטוף אחד אפילו, למען מטרה של ניצחון מוחלט, שעמימותו גדלה מרגע לרגע ואינו ברור אם יתממש?
קושמרו, שהופתע מדבריו של שמחי כי אין ברירה אלא להמתין ולדחות את ההסכם עם חמאס ובלבד שנקבל את כולם, פנה אל שמחי ושאל בטון ספקני: "תגיד, אתה רציני? אתה אומר שייתכן וייפגעו חטופים במהלך ההמתנה לחמאס עד שייכנע לדרישות שלנו?". בכך ניסה, כאילו, לרמוז לשמחי: לא הבנתי, אתה מוכן לשלם את המחיר של הפקרת חטופים לסבלם או לסיכון ביטחונם?
שמחי הסביר כי לא לכך התכוון המשורר, ובעצם חזר ואמר את אותו הדבר רק במילים אחרות. הייתי מעדיפה שיגיד את אשר על ליבו בצורה חדה וברורה, גם אם אינה נעימה לאוזן, במקום להשמיע אמירות שנויות במחלוקת, בחצי פה, ולבלבל אותנו.
כשעלה באולפן נושא החוק הדרמטי ביותר של המהפכה המשפטית, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בחר גיא פלג להפנות הפעם את הפוקוס לא לרשות המבצעת, אלא לרשות השופטת, ודרש מבג"ץ לא לדחות לרגע ולבטל את החוק לאלתר.