חששתי שאולי מערכת "ארץ נהדרת" התעייפה השבוע (ואפשר להאשים אותם? בזמן שאנחנו מנסים לעמוד בקצב של האירועים המטורללים, הם צריכים כל שבוע להגביר את הטרלול בכמה דרגות), כי זה היה פאנץ' פושר במיוחד. לא מועיל ולא מזיק, ופתיחה לא מאוד מבטיחה לתוכנית. למרבה המזל, הפתיח השבוע לא העיד על התוכנית כולה.
כוכב חדד
עד השבוע האחרון התקשורת כמעט שלא עסקה בעורך הדין חדד, שאולי על הנייר לא היה מצוי עד כה בניגודי אינטרסים, אבל ההימצאות שלו בכל צומת מושחתת לכאורה של נתניהו דורשת לכל הפחות הרמת גבה. "ארץ נהדרת" יכלה להשאיר את הזווית הזו לפרשנים בשולי הפאנלים במהדורות, אבל היא הביאה אותה ללב הפריים טיים.
איפה האופוזיציה?
ארצה להבהיר, אני לא מהאנשים שחושבים שארץ נהדרת צריכה להיות יותר "מאוזנת". סאטירה אמורה לבקר את בעלי הכוח, וקשה לומר שלאופוזיציה (לא רק הנוכחית, אלא באופן מובנה) יש שביב של כוח - אפילו סמלי.
במעבר חד
הפאנל החדשותי השבוע הסתיים בעזיבתם של ביבי ושרה לבודפשט, בפארודיה על השיר "לונדון", שהייתה מאוד מוצלחת ומהודקת. בית ופזמון אחד הצליחו לכלול גם עקיצה על הנהנתנות והניתוק של הזוג המלכותי, וגם את ההשוואה המתבקשת לשליט שנתניהו שואף להיות - ויקטור אורבן ההונגרי.
לא אכביר מילים על האירוח של כוכבי חתונמי, זה הרי חלק מהחוזה של ארץ נהדרת, וזה לא בדיוק שהם יכולים "להלאים" את הרצועה בתוכנית לטובת תכנים אחרים אם היו רוצים (והאמת, שהפירגון לקולגה מ"כאן 11" מרכך קצת את המכה). אבל שוב אני מוצאת את עצמי חוזרת למילה "איזון".
הפעם לא במובן הפוליטי, אלא בהקשר של הרוח שמלווה את התוכנית מתחילתה ועד סופה, ולקח לי זמן להבין מה היה הרכיב המאזן שהיה כל כך חסר (ולא, זאת לא האופוזיציה): הציבור הישראלי. לרוב הישראלי הפשוט מופיע במערכוני הפתיחה, או במערכונים שנכללים בחלק הבידורי.
אלו החלקים שבהם ארץ מצטיינת במיוחד באיזון שבין ביקורת על "המצב" לבין בריאת דמויות שעושות צחוק מהישראלים (ואחראיות גם ללא מעט מטבעות לשון וסלנג כבר שני עשורים). וחשוב מכל: המערכונים האלו מנסים לענות על השאלה הבלתי אפשרית: מה שלומו של הציבור השבוע?
התרעות פיקוד העורף