חלוצי גדל במעברת קריית אתא, שם הנהיג חבורת ילדים. “למרות שמדובר במעברה, הרגשנו נפלא כשעשינו שם הצגות", הוא מספר.
השאיפות האמנותיות יצרו חלומות על הוליווד, ויצחק הצעיר ניסה ליצור קשר עם כוכבי המסך האמריקאים. זה הצליח לו עם לא פחות מאשר ברט לנקסטר. “כתבתי לו שברצוני להיות שחקן", נזכר חלוצי, "והכוכב הגדול טרח לענות, שאין באותו זמן בסביבתו תפקידים לילדים, אבל אם יהיה משהו, הוא יקרא לי".
במקום להוליווד, חלוצי הגיע לתל אביב, כשלאחר שירותו הצבאי בחיל הקשר למד שלוש שנים בסטודיו של הבימה, אצל צבי פרידלנד ופאני לוביץ’. “ללמוד מהם בשיטת סטניסלבסקי היה בשבילי דבר ענק", הוא מודה. במקביל, חלוצי שיחק בהצגות פרינג’, ומשם הגיע לבימוי להקות צבאיות, כולל להקת סדנאי השריון, בניהולו המוזיקלי של גידי קורן, וצוות הווי גולני, שבו התגלתה נורית גלרון.
לאחר מכן הקים ביפו סדנה לתיאטרון רחוב עם הפעילה החברתית ויקי שירן ז"ל שעליה הוא יצר בהמשך סרט תיעודי. “הסדנה הזאת הייתה אור לנערים שהסתובבו ברחוב ולא היה ביטוי לכישרון שלהם", חלוצי מספר. “הסדנה גם אפשרה לוויקי שירן להגשים שאיפות שלה בנושא צדק חברתי. בין השאר הצלחנו לעצבן את הממסד עם המחזמר ‘קרם בוואריה’".
“הוא היה הרב הנערץ של המחתרות לפני הקמת המדינה", חלוצי מספר. “כשלימדתי בבית הספר לקולנוע ‘מעלה’ בירושלים, התלמידים שלי רצו ליצור עליו סרט, אך לא הצליחו למצוא במאי, והם גייסו אותי. אורו עיניי כשקראתי על האיש המופלא הזה ונכנסתי לנושא המרגש".
כשחקן, בנוסף לסדרה “הילדים משכונת חיים", חלוצי השתתף ב"אור מן ההפקר" וב"סופו של מילטון לוי", סרטיו המוקדמים של חברו, נסים דיין, ולפני תריסר שנים חזר אל דיין בסרטו המרשים “מפריח היונים", כשלצד המשחק חלוצי הדריך את השחקנים במבטא עיראקי.
לדבריו, היו לו גם סדרות שאותן הוא עיצב מא’ עד ת’, כמו “קריאת כיוון", סדרה לעידוד הקריאה אצל הילדים, "שהייתה נטו שלי". חלוצי מפליג בשבחו של מנחה התוכנית, הבמאי המנוח רוני פינקוביץ’. “בעבודה איתו היה קסם בל יתואר. הוא היה כמו אבא צעיר לילדים, שאותם הוא לימד לא לדקלם טקסטים, אלא ממש לשחק", הוא מעיד. “והייתה גם ‘בחדר של חני’, עם חני נחמיאס הנהדרת, שם הרמנו הפקה שחיבקה את הילדים".
חלוצי מתגורר בשיכון דן בצפון תל אביב עם רעייתו, חנה. הוא אב לשניים, שעוסקים בהייטק, וסב לשניים. גם בגילו, הוא רחוק מלומר את המילה האחרונה. “כרגע אני בתהליך של משהו שאני כותב", חלוצי צופה אל העתיד ולא מנדב מידע רב. “לשבת בבית, כפנסיונר, זה לא בשבילי".