זה מגיע ומתקרב, ליל הסדר השני ללא החטופים ואני בתחושה לא טובה שלא רבים יבואו איתנו לכיכר החטופים ולרחוב בגין. אני מבין שיהודים הלכתיים חושבים שזה בכלל נגד ההלכה מה שיזמתי (ליל סדר עם החטופים, שבע בערב בערב החג), חלק אדישים וחלק לא רוצים לריב עם דודה מירה. גם לא שמעתי על אמנים שבאים או אנשי ציבור, מקווה שאני טועה. אנחנו בכל זאת נהיה שם, זה המעט שבמעט שאפשר לעשות בחג החירות למען המשפחות הללו.

אז הסבירו לי, החברים החדשים שלי ב"פטריוטים" שחייבים לחוג כהלכתו, חייבים לשמוח ולמה? - גם בשואה הלכו למשרפות אבל אם היה חג - חגגו אותו. אז לא, אני לא מקבל את זה. כמו שלא היה חג שמח (למרות שסטרוק התעקשה שכן) בשמחת תורה – כך אין חירות כשאחינו הישראלים במנהרות עזה וגרוע מזה. קרה פה משהו וצריך לעצור את הכל ולעשות מעשה. במיוחד אגב להפסיק את המלחמה.

ואפרופו ה"פטריוטים", אני מסכם חודש שם, אני חושב שההימור שלי היה נכון. כמות התגובות היא בלתי נתפסת. אני אמנם מותש פיזית - זה לא פשוט להתעמת עם חמישה אנשים דעתניים, חלקם קיצונים, חלקם לא ממש מקשיבים לי - ולנסות להביא את האמת של הצד שלי. אבל לזכותם יאמר שהם נותנים לי לדבר ואני מצליח להשמיע שם קול אחר. אני רק רוצה להבהיר משהו - אני פטריוט ישראלי בדיוק כמוהם. ארבעת ילדיי שירתו בצבא, חלק בקבע, חלק עשו גם שנת שירות בנוסף לשירות הרגיל, ואני אוהב את המדינה יותר ממה שאני מפחד מבן גביר.

אז נכון, אני לא מחובר לכותל המערבי או לגבעות בשומרון. מתנצל, אבנים ואדמת טרשים לא עושים לי את זה. אני כן מחובר לשלום חנוך, לגשש, לנחום הימן ונעמי שמר. אני אגור פה כנראה לעד, כי יהיה קשה לי להתחבר חברתית ותרבותית עם אנשים שלא קראו את יהונתן גפן או צרויה שלו. אני מחובר תרבותית ולא "יהודית". ולכל המקטרגים, בעיקר מהצד השמאלי של המפה - אני איש שמאל טוב מכם, תירגעו. הבעיה הכי גדולה של המחנה שלנו היא לצערי - המחנה שלנו. אני לעולם אהיה נגד הכיבוש ובעד הפסקת המלחמות, וזה מעניין אותי הרבה יותר מכל עילת סבירות או ועדה כזו או אחרת. אין דמוקרטיה אמיתית כשיש כיבוש אז תתרכזו במה שחשוב ולא בפרוצדורה.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

הערה לסדר 

אני שמח שהשרה רגב בחרה את הזמרים שינעימו את ישבנם של מנהיגי המדינה בטקס המשואות. טקס שכמובן היה צריך לבטל כל עוד יש חטופים בעזה. אבל מה שנהדר זה ששרת התחבורה, שחגגה השבוע כמעט 130 הרוגים בכבישים מתחילת השנה, מתעסקת במי יזמר ומי ירקוד ביום העצמאות. סך הכל הגיוני. ותודה כרגיל על החלה ועל ההפרשה.

מירי רגב (צילום: דובר צה''ל)
מירי רגב (צילום: דובר צה''ל)

הערה להסדר 2

אני החתום מטה, סמל ראשון גיא מרוז, לשעבר מפקד להקת חיל חינוך, מודיע בזה שלא אגיע יותר לשירות מילואים (אליו לא קראתם לי 30 שנה) עד אשר לא יודח מפקד חיל האוויר. אני מבין שמדובר באיש בעל זכויות, בטח הפציץ איזה כור או איזה מקום סודי באיראן אבל מאיפה החוצפה, לאיש שנמצא בחמישייה הפותחת של אדריכלי ה-7 באוקטובר (תזכירו לי שוב איפה היה חיל האוויר בשש וחצי בבוקר?) לזרוק מהצבא אנשים שכל מה שהם אומרים זה שהמלחמה הזו, כמו כמעט כל מלחמה אחרת, מיותרת וחייבת להפסק מיד כדי לנסות להציל 24 אנשים חיים? אם אפשר לקרוא לזה חיים.

לך לך לביתך ולילדך ואל תראה את פניך יותר בציבור. אתה, ראש השב"כ, אלוף חידלון דרום, מפקד האוגדה, מפקד 8200 - כולכם ועוד רבים ולא טובים הבאתם עלינו שואה גדולה ואסון לכל האזור. אז אתה מעז להעיף מצה"ל אנשים שקוראים להצלת חיים ולהפסק ההרג הזה? איפה למדת הלכות מוסר והתנהגות ראויה? תחזור לשם ותבקש את כל הכסף בחזרה כי לא למדת כלום, אתה בור ועם הארץ בכל מה שקשור להתנהלות אנושית ואחריות מהי. אין בינך לבין ראש הממשלה ולו חצי הבדל.

תומר בר, מפקד חיל האוויר (צילום: דובר צה''ל)
תומר בר, מפקד חיל האוויר (צילום: דובר צה''ל)

הערה להסדר 3

אם אתם רוצים טיפה שמחה בחג בכל זאת - שימו יוני רכטר, אריק איינשטיין, דני רובס או עברי לידר. יהיה נעים יותר.

פורטרט אריק איינשטיין (צילום: אלונה איינשטיין)
פורטרט אריק איינשטיין (צילום: אלונה איינשטיין)