מי שלא צפה אמש בחדשות אולפן שישי, החמיץ את אחד מסיעורי המוחין היותר מרתקים על שולחן הפאנליסטים. נושאים שונים היו על הפרק הקשורים לאירועי הימים האחרונים, כמו האכזבה הגדולה מרון דרמר שמונה להוביל את המו"מ לשחרור החטופים במקום רונן בר, וכל מה שהשיג עד היום הוא כלום ושום דבר.
אפילו ב-CNN האמריקאי, צוין שמאז מינויו על ידי ראש הממשלה, המו"מ תקוע. קושמרו הוסיף נימה לגלגנית לטענה הזו, כששאל, אם מישהו יודע לאן נעלם רון דרמר, כי יש כאלה שיכולים להישבע שהאיש קיים. אין כמו אירוניה טובה שיודעת לקלוע בול על המהות.
נושא אחד במיוחד היווה אמש את גולת הכותרת של הערב והדיון שהתפתח סביבו. המכתב עליו חתמו טייסים ואליהם הצטרפו גם מילואימניקים מחיל הים, 8200 והשריון, ובו הם דורשים להחזיר את החטופים גם במחיר עצירת המלחמה.
תגובת נתניהו לא איחרה לבוא, ואני מתגעגעת לימים של נתניהו אחר, בתקופה אחרת שבה הוא ידע לשמור על ממלכתיות ולהיזהר בדבריו, בעיקר כשדיבר על מערכת הביטחון שעליה אף הפליג בשבחים. הגוף המפואר הזה שכשל בשביעי באוקטובר, אך לצד הכישלון גרף לאורך השנים הצלחות והישגים מרשימים.
נתניהו כינה את כותבי מכתב המחאה והחותמים על העצומה נגד המשך הלחימה בעזה, "פנסיונרים אנרכיסטים, מנותקים", שהם קומץ שנהנה ממימון זר. על כך הגיב אברמוביץ': תראו מי שמדבר, מי שכל הישרדותו הפוליטית מתבססת על מימון זר.
מר נתניהו, אולי כדאי שתביא סימוכין והוכחות שאמנם אותו קומץ "אנרכיסטים" כפי שאתה מכנה אותם, ממומן על ידי גופים זרים. הרי מי כמוך יודע, אתה שנשפט בימים אלה בבית המשפט וטוען לחפותך ש"לא היה כלום כי אין כלום", שגם שם בהיכל הצדק, נקבעת אשמתו של אדם רק אם מוצגות הוכחות של ממש לחפותו. אז למה אתה סתם זורק לחלל האוויר האשמות לא מבוססות כמו שאר חבריך בממשלה המקולקלת שלך.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אלא אם כן, אתה נהנה להזין עוד ועוד את מכונת הרעל, שרק תגביר ותעצים את הפילוג והשסע שזוהו על ידי חמאס כחולשה בחוסן הלאומי שלנו ולכן תקפו בשביעי באוקטובר. ואולי כדאי שתקח לתשומת ליבך שזריקת רעל, לבסוף עלולה לדבוק במי שזרק אותה כי הרעל כבר דבק בך מכל עבר. כמו אותו אדם שמהלך עם כלבו ברחוב ובמקום לנקות את צרכיו של הכלב, הוא משאיר אותם שם על המדרכה, ולבסוף דורך עליהם בעצמו.
התגובה לדברי הגנאי של נתניהו על אותם מילואימניקים לא איחרה לבוא, והיא באה לידי ביטוי בתיאור פועלו הציוני והמרשים של מילואימניק אמיץ וחדור מטרה, עמרי רונן, ממובילי "אחים לנשק", שגייס מתנדבים להגיע לכפר עזה ולבנות אותה מחדש במו ידיהם, בלי עזרתה של הממשלה, ואמר את המשפט האלמותי המהווה דיסוננס מוחלט לדברי הבלע המורעלים של חברי הקואליציה: "המשימה הזאת (שיקום כפר עזה) היא תשובה הולמת והכי טובה למה שניסו לעשות לנו בשביעי באוקטובר" והוסיף: "ולי קוראים "בוגד" (ברשתות), לי?". כמובן, ברשותה האדיבה של מכונת הרעל של הממשלה והעומד בראשה שממשיכה ועובדת במלוא המרץ, עכשיו גם כנגד "אנרכיסטים פנסיונרים".
קושמרו פנה לדדי שמחי ושאל לדעתו על מכתב הטייסים ותהה בפניו, למה אסור לטייסים מילואימניקים שהם אזרחים לכל דבר, להביע דעה נגד המלחמה בעזה, ואילו ל"בטחוניסטים", אותו גוף עליו נמנה שמחי בעבר, מותר לקרא להמשיך במלוא המרץ והעצימות את המלחמה בעזה? אתה הרי גם חתמת על מכתב שקורא להמשיך במלחמה לא? שאל קושמרו את שמחי, ופה נקלט חיוך קטנטן וערמומי שבצבץ על שפתי שמחי שבדרך כלל לא מרבה לחייך ותמיד שומר על ארשת פנים רצינית.
הוא הכחיש את דברי קושמרו: "אני בינתיים לא חותם על שום מכתב", ו-"אל תעשה לי מה שניסית לעשות לי עכשיו". במילים אחרות, ניסית להפיל אותי בפח אבל זה לא יצלח, כי אני כבר לא שייך אליהם. בכל מקרה, טען שמחי שהמכתב של הטייסים הוא חרפה וטוב עשה מפקד חיל האוויר שהחליט להדיחם.
במידה מסוימת הסכמתי עם דבריו, כי מכתב שכזה עלול להחליש את חיל האוויר מבפנים כפי שטען גם ניר דבורי שהכניס את האינפוט שלו והסביר שהיום, יותר מתמיד, חיל האוויר חייב לשמור על כשירות ואחדות דעים.
אלא מאי? הייתי מצפה משמחי, שבאותה נשימה שהוא מגנה את כותבי המכתב, יתייחס אף לתגובה המביכה של ראש הממשלה וכינויי הגנאי שהטיח באותם חותמים על העצומה, שדרך אגב, לא נאמרה בה אף מילה על סרבנות, אלא הבעת דעה גרידא. אילו שמחי עשה כך, היו דברי הביקורת שלו כנגד הטייסים, יורדים לי יותר חלק בגרון. כי אתה לא יכול מצד אחד להגיד שחיל האוויר עשה עבודה נפלאה עד היום, ומצד שני, לשמוע את הגינויים כלפיהם של ראש הממשלה, ולהישאר אליהם אדיש.
היה זה אברמוביץ', שפישט את הדברים והעמיד אותם על דיוקם. לגרסתו, תוכן המכתב מוצדק, אלא שהמסגור שלו תחת השם של "טייסים", היא טעות, וטוב היו עושים אילו דיברו בשם העם, ולא בשם היחידה בה הם משרתים.
ואברמוביץ', שדרך אגב, הבריק אמש באמירות לא מפולפלות ופלספניות מדי, אלא ישירות וענייניות, מיקד את הדברים והבהיר שהמכתב הכי חשוב לכתוב היום לראש הממשלה הוא: "אדוני ראש הממשלה, אם ניפול בשבי, אתה תחזיר אותנו, או תהפוך אותנו לנטל ואת משפחותינו לאויבות העם?". כפי שקורה בפועל יש לציין, כאשר ברשתות לא רק לירי אלבג מותקפת, אלא אפילו יגיל יעקב, בן ה- 13 שחזר מהשבי, סיפר שברשת אמרו לו שחבל שהוא לא נרצח ביחד עם שאר הילדים בעזה.
שערותי סומרות בכתיבת מילים אלה. זה כבר לא מכונת רעל זו מכונת הסתה לרצח. בכך סיפק אמנון אברמוביץ' לאופוזיציה את הסלוגן הבא לבחירות, וכדאי ורצוי שיאיר לפיד, בנט גנץ ושות', ילמדו ממכונת הרעל ויאמצו סיסמה אחת קליטה שאומרת הכל.
ואסיים בשאלה הנוקבת והרטורית של אברמוביץ': "למי אתה ראש הממשלה מחויב? רק לסמוטריץ' ולבן גביר ולבני משפחתך?", ואוסיף משלי: האם אתה מחויב כפי שהבטחת כשנבחרת, להיות ראש הממשלה של כולם? כן, גם של אותם אנשים שמתנגדים לדרך בה אתה מנהל את המדינה והמלחמה, ובמקום להשמיצם, לשמש גם להם אוזן קשבת.