אם אהבתם כילדים את המשחקים "העיירה", "הרוצח" או "הרמז", יש סיכוי טוב שתתאהבו גם ב"הבוגדים". ריאליטי אסטרטגי חדש בקשת 12, שמביא משהו שונה למסך הישראלי. משחק שבו חברי הקבוצה צריכים לנחש מי מבניהם הוא הבוגד ולהעיף אותו מהמשחק.
הבוגדים נבחרים על ידי ההפקה, והמטרה עבורם היא להישאר אחרונים ולזכות בכסף. מהצד השני, הנאמנים צריכים לחשוף את הבוגדים ולהעיף אותם כדי לנצח. המשחק נשען בעצם על היכולת להסתיר את האמת.
הפעם סיפור החיים, שעיקר הריאליטי הישראלי מתבסס עליו ומקבל בדרך כלל ספוטלייט מוגזם - לא מעניין ואפילו לא מהווה יתרון. מעבר לכך, בגרסה האמריקאית השחקנים מבהירים שיש דברים שהם לא מספרים ושומרים לעצמם - כדי לנצח במשחק. אז היה חשש שבגרסה הישראלית יזלזלו באינטליגנציה שלנו כצופים. וששוב ייפלו לכיוון של ליהוק שנובע מסיפורים אישיים או ממילוי משבצות, ושהמשחק יתבסס על רגשותיהם של השחקנים וישים אותם במרכז.
בהתחלה, כשיפתי (שמוכר כמנחה בערוץ הילדים עוד לפני שהיה בעל סטרטאפ, למרות שהוא לא הזכיר את זה משום מה), התחיל לקחת אישית את זה שדין אמר שהוא נראה "לא אמין" - הייתה תחושה שהנה המשחק נהרס. אולם, הייתה התאוששות מהירה והבנה שהפעם, לא הגענו לצפות בשביל התככים.
ספציפית כאן, העריכה החדה החסירה מהתמונה המלאה. ברגע אחד ראינו את יפתי מבטיח נקמה בדין - וברגע אחר רואים את דין מסביר מול המצלמות שהריב מאחוריהם - הוא הבין שהבוגדים מנסים לסכסך ביניהם. המעבר הזה פספס את התהליך - כיצד דין הגיע להבנה הזו? מה גרם לו לחשוב ככה? מה היה הרגע שבו קרה השינוי? חוסר ההתעמקות מפספס את היכולת שלנו כצופים להבין את הליכי החשיבה של השחקנים.
עוד מבחינת הנפשות הפועלות במשחק. כאמור, בלט במיוחד דין, "הנאמן", שהבין מהר מאוד איך הקונספט עובד. הוא ידע להיצמד לעובדות ולא לתחושות וחזר אליהן פעם אחר פעם. המסקנה שבה הוא הבין שיש רוב של בוגדות הייתה מעניינת - גם כשההסבר היה שוביניסטי (״הן לא אהבו את הבדיחות המיניות שלה ולכן היא הודחה״ - מה?).
גם מי שמשחקת בוגדת, ליה, מרשימה. הנימוקים שלה מול שני הבוגדים הנוספים מדוע לא צריך לבצע הדחה של ״דרמה״, ולכן - למה יפתי צריך להישאר במשחק, מראה על החשיבה השונה שלה. ככה, כשיש שני שחקנים טובים בשני קצוות - אז המשחק הופך למעניין. אולם לי, שמשחקת כבוגדת, בולטת מהכיוון ההפוך. היא לא הבינה איך לצנן את ההתלהבות שלה ויש תחושה שהיא תודח מהר מאוד.
בסוף הפרק, ההדחה של דני הראתה כמה אנחנו לא יודעים לזהות כשאדם דובר אמת. היא גם הראתה באופן יפה כמה הסיפור של האדם ומה שהוא מגיע איתו - לא בהכרח רלוונטי או ישרת אותו במשחק. בהמשך לכך, בהדחה הראשונה, ההפקה קיבלה החלטה נבונה. בצעד מפתיע, אדם שהוגדר על ידי אחד השחקנים כ"לא אמין" - יצא מהמשחק. האיפוס הזה הכרחי כשמדובר במדינה שבה כל אחד מגיע ממקום שונה, שבו תפיסת העולם משפיעה, ולא בצדק - על ההתנהלות. אגב, גם נשארה סקרנות - הרי ברור לכולם שאיכשהו, אותו מודח יחזור - השאלה היא איך ומתי.
לסיכום, מסקרן לראות כיצד המשחק יתפתח, במיוחד מול התחושה שאין לנו את המומחיות האסטרטגית שראינו בחו"ל. מדובר כאן בריאליטי חדשני ורענן, בתקווה שיישאר כך - ושהפעם נצליח לייצר כאן בארץ משחק שמבוסס על תחכום אמיתי.
התרעות פיקוד העורף