מאחורי כל הפוזה הבריונית של אמסלם מסתתר בעצם פודל צייתן. השנאה הלוהטת שהוא מפגין כלפי ראש השב"כ (“אדם הזוי", “שקרן"), תוך שהוא מאזכר אירועים וכמה משפטים שאמר בר בהזדמנויות שונות, מעידה על כך שהשר לענייני כלום הכין שיעורי בית לפני שבא לאולפן. שהתכונן במיוחד לבוא כדי לתת לצורר בר מכות פטיש בראש. באופן אישי בר הרי לא עשה דבר לאמסלם, לא פשע כלפיו, לא הוציא דיבה, לא גנב לשר את הגבינה, והלהט שבו הסתער אמסלם באולפן על בר מעיד רק על נאמנותו הפודלית של אמסלם לשולחיו.
לשם פשרה אפשר להסכים שהעידון הוא ממנו והלאה. אז בעוד - נגיד - נתניהו יאמר שבלתי אפשרי לעבוד עם רונן בר, אמסלם ישאג שבר הזוי ושקרן. בעוד ראש הממשלה מתחמק באופן גלוי ובלתי מתנצל מראיונות, אמסלם, בתואנה שהוא חסר גינונים, איש העם המדבר בגובה העיניים, מגיע לייצר את בוץ הגועל נפש באולפן ולבוסס בו ועל הדרך מלכלך את כולנו.