יום העצמאות 77 למדינת ישראל הגיע ואיתו גם פרק סיום העונה ה-22 של ״ארץ נהדרת״, שסוגרת לנו תקופה לא פשוטה במדינה. אבל אם נודה באמת, כל תקופה במדינת ישראל היא תקופה לא פשוטה.
העונה הזאת לא הייתה פשוטה לכותבי התכנית, קשה לכתוב סאטירה כשהמציאות היא כבר מוגזמת בעצמה. בייחוד כשמדובר בתכנית שרצה כבר מעל לשני עשורים, זה לא פשוט להמציא את עצמך מחדש כל פעם. בעיניי, העונה הזאת של ״ארץ נהדרת״ לא רק הייתה מצחיקה - אלא חשובה. היא ליוותה אותנו בעליות ובמורדות (בעיקר מורדות) וניסתה להכניס קצת הומור לחיים הישראליים שהפכו מרירים יותר.
נכון, לפעמים מצאתי את עצמי מפהקת מול פאנל הפוליטיקאים שחוזר על עצמו כל שבוע מחדש ומערכונים מקרינג׳ים, אבל גם מצאתי את עצמי נהנת מול תוכן משובח שמצליח להצחיק וגם מכניס חץ ללב. ״ארץ נהדרת״ עושה את שלה ומספקת לנו סאטירה, שגם אם היא לא מושלמת, היא קול חשוב בטלוויזיה ובחברה שלנו.
הסאטירה הוא תחום שאסור לוותר עליו במדינה שיש בה כל כך הרבה אירועים מגוחכים שניתן לצחוק עליהם. אבל בעיקר אסור לוותר על הסאטירה במדינה שיש בה כל כך הרבה כאב ועוולות שחשוב לדבר עליהן ולהציב להן מולן מראה. הומור זאת התרופה הכי טובה ואני מחכה כבר לעונה הבאה.