התמונה ברורה כשמש וכך הם פני הדברים, ב-5 ביולי 2024 חמישה לוחמים מכוח 100 הובילו עצור שהועבר ממתחם הכליאה עופר לשדה תימן, לאזור החיפוש כשהוא אזוק בידיו וברגליו ועיניו מכוסות בפלנלית. לוחמי יחידת כוח 100 נקטו באלימות קשה דקות ממושכות כלפי האסיר הביטחוני, כך נקבע על פי כתב האישום, אלימות שכללה דקירה בעכוז בחפץ חד אשר חדר בסמוך לפי הטבעת שלו, ומעשי אלימות שגרמו לחבלות חמורות ובהן שברים בצלעות, נקב בריאה וקרע פנימי ברקטום.
מנהל החקירה גולל "בזמן אמת" לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים, ואת קבלת ההחלטות שלו ובהן לשלוח את חוקרי מצ"ח עם מסיכות למתקן הכליאה, הסיבה: החשש שפניהם יודלפו לפעילי ימין, ופגיעה בביטחונם. כמו כן הסביר מדוע בחר לשלוח את חיילי מצ"ח למתקן הכליאה, ולא לבתיהם הפרטיים של החשודים כמו שלא זומנו לחקירה מחשש לשיבוש חקירה. כל החלטה שקיבל מנהל החקירה הייתה חכמה ושקולה, ולקחה בחשבון את סך הפרמטרים ובהם שמירה על ביטחון חיילי מצ"ח, שיבוש חקירה וגם נכונה ביותר עבור לוחמי יחידת כוח 100.
משם החל תוהו ובוהו, כאוס ואיבוד שליטה של אזרחים וח"כים פורעי חוק שפרצו את המתקן הצבאי בקריאות לאנרכיה, מבלי להבין, לדעת או לשמוע את הסיפור במלואו. גופי התקשורת שמיהרו לסקר וערוץ 14 שהוסיף להלהיט את הרוחות נגד הפרקליטות הצבאית ונגד השמאל מה שגרם לאירוע להסלים ולהפוך מאירוע פלילי נקודתי לאירוע פוליטי ומאבק בין גופי התקשורת השונים. שאלמלא הקריאות לאנרכיה ובהן של ח"כים, זה יכול היה להיגמר בחדרי חדרים במחשכים, אך לבסוף הגיע לכותרות ענק מעבר לים והכתים את פניו של צבא הגנה לישראל, הצבא המוסרי והטוב בעולם בעיצומה של חקירה נגד ישראל בהאג.
בסופו של דבר מדובר בלוחמי כוח 100 שתרמו רבות למדינה ופועלים בהתנדבות מלאה, לפי אמות מידה שהיחידה ומפקדיה הכתיבו להם וכשיש אישור לאלימות, הקו בין אלימות מותרת לפלילית בקלות עשוי להיטשטש. קשה לכעוס על הלוחמים אבל אפשר להירתע מהאופן בו נהגו, ועליהם לשלם את דינם, אבל הביקורת העיקרית בעיניי היא לא ללוחמים אלא לצבא שמאפשר מלכתחילה להקים יחידה של לוחמי כוח 100 מבלי שרוח המפקד הנושבת בה הם סטנדרטים ערכיים וחוקיים של צה"ל.
מתקן מהסוג הזה אמור להיות מאויש על ידי יחידה צבאית מיוחדת שמורכבת מאנשי צבא וקצינים מוסמכים ולא מתנדבים ופעילי ימין קיצוניים. אין מקום לפוליטיקה בתוך הצבא, וזו המסקנה הכי זועקת בפרשת שדה תימן, כמו שאין מקום לפוליטיקה בשב"כ, ברשות השופטת, במשטרה או בכל ארגון מוסדי אחר במדינה, ועצם העובדה שהצבא איפשר זאת, רק מצביע על הזילות של המערכת והפרצות החשופות.
כמו כן זה מצביע על המגמה המדאיגה של המשיחיות והכהניסטיות שמחלחלת עמוק לגופי הביטחון השונים ובהם המשטרה, כפי שהתריע רונן בר ראש השב"כ. מגמה מדאיגה במיוחד כשהמנהיגים ומקבלי ההחלטות שלנו מובילים את האג'נדה הזו, במקום לגנות אותה.
עד כמה שכל אזרחי ישראל ללא יוצא מן הכלל, כך אני מקווה, היו רוצים לראות את מחבלי הנוחבה והחמאס נרקבים באש הגיהנום בייסורים, עדיין הסרטון ששודר לא היה לי פשוט לצפייה, ועלינו לזכור שאנחנו שונים מהם, אסור לנו להידמות להם בשום צורה, ולא לדבר בשפה של ארגון טרור רצחני. כי אנחנו עם סגולה, עם נבחר שהייטק, יזמות, והפיתוחים הביטחוניים שלנו חובקי עולם, שהדמוקרטיה שלנו היא נר לרגלינו, וככה אנחנו רוצים להישאר, מדינה קטנה חובקת עולם.