מדי פעם, תוך כדי הצפייה, העין פוזלת לדבר משונה הניצב בצד הפריים - הלוגו של "כאן חינוכית". לרגע אני עוצר ושואל את עצמי, איך יכול להיות שאני, אדם בוגר (פלוס מינוס), צופה בכזו הנאה בתוכנית מערוץ שמיועד במובהק לילדים צעירים?
על כך צריך להוסיף שני דברים - האחד, שבניגוד לסיטקומים שממש מתעקשים במכוון לקפוא על שמריהם (היוש קופה ראשית), "בנץ" מחפשת כל הזמן כיצד להתפתח ולהשתנות, וזה מבורך. השני, וכאן מדובר בניגוד למציאות עצמה ולאלו המשפיעים עליה, הסדרה נטועה קודם כל בבסיס רחב של אהבת אדם והמון המון לב.