בצעירותי (אני עוד דקה מסיים את הסיבוב בעולם הזה, אני כבר בזמן פציעות) נשבעתי לעצמי שלעולם, גם אם ארעב ללחם - לא אהיה מבקר טלוויזיה. אני חושש שאני עומד לשבור את זה כי איני יכול עוד...אבל זו לא ביקורת טלוויזיה באמת - זה הוצאת עצבים ותסכול ענק אל מול נציגי חצי העם השני – אני לא קורא להם ביביסטים אלא - מבא"איבהוה - שזה ראשי תיבות של - מעריצי ביבי אפילו אם יבגוד במדינה הוא המלך! אז עמית סגל. איש מוכשר ידען וכל הקלישאות הנחוצות, אמר אתמול (שני) שהיה צריך לחבל במשא ומתן על שחרור עידן אלכסנדר כי הוא נעשה מעל הראש של ישראל ונוהל במשא ומתן ישיר עם חמאס. משהו כזה.
אז הנה פירוש גשי"י (שזה כמו רש״י רק איתי במקום איתו) - עדיף אלכסנדר אחד במנהרות מאשר שני אלכסנדר בבית אם חס וחלילה מישהו אמר שלום לאיזה חמסניק באיזה משא ומתן סודי. אין פירוש אחר. והרי ברור לי ולכם שגם עמית סגל (המוכשר הענק הצח והטהור) רוצה את החטופים בבית. אבל הוא לא מסוגל נפשית כנראה לשלם את המחיר הנורא, המזעזע והמביש, של דיבור ישיר עם האויב. שהוא עוד יותר נורא מכל מה שכתבתי פה. האויב אני מתכוון.
כן כן מה שעשו אנשי חמאס הם מעשי נאצים איומים אבל אין ברירה אלא לדבר איתם ולהגיע להסכם. מה לעשות? אלה החיים. פשוט יש כאלה שמעדיפים את המוות ועדיף לשנים ארוכות כולל אופציה להארכה. רק לא להיכנע לאויב רק לא לדבר איתו - זה הכי נורא. להיות במנהרות של חמאס עוד שנה זה יופי אבל לדבר עם האויב? השתגענו?
אתמול בפטריוטים הם דווקא שמחו על השחרור של עידן אבל בקצה הדברים היה את החשש הזה, את הפאניקה הזו ממה יהיה אם יהיה הסכם והמלחמה תיגמר לפני שהחרבנו הכל? הרי נשארו עוד כמה בניינים וכמה ילדים שטרם חוסלו? הנשאיר אותם שם? ועוד יצא אתמול איזה מרצע מאיזו שקית - גם השלום עם מצרים בעייתי בעיני חברי החדשים בפטריוטים. חלק אמרו את זה בשידור ויש גם מישהו שהסביר לי בשקט מאחורי הקלעים שלא עושים שלום עם מדינה שפתחה נגדך במלחמה.
שתי מסקנות: אם לזמרי ושות׳ היה מסך כמו שיש להם היום (וטוב שיש להם היום מסך, חייבים לשמוע את הצד הזה), לא בטוח שהיה שלום עם מצרים. גם כנראה לא עם ירדן למרות שעליהם לא דיברנו. ומסקנה שנייה - חצי מהעם הנבחר, עם הסגולה העם המיוחד והשמיימי - לא רוצה שלום לעד. הרי לא עושים שלום עם אויב ובמיוחד לא עם כזה שהעז לצאת נגדך במלחמה! ולכן חייבים לחזור למתכונת המוכרת והידועה של שלום עם שבדיה. למרות שגם שם בטח יש כבר יותר מדי ערבים מבחינתם, השם ישמור.
אבל נחזור לסגל, לערוץ המרכזי בישראל שנותן לו במה רחבה ביד אחת וביד השנייה טוען שערוץ 14 צריך להיסגר - הפרשן המופלא יושב שם ומודיע שהיה צריך לחבל בשחרור של עידן. זה לא משוגע זה עצוב, זה בלתי נתפס ומדכא. לפחות במקום בו אני משדר לאחרונה הביעו שמחה גדולה על השחרור הזה ואני מוסיף, זכרו את ה-12 במאי: היום בו ארצות הברית הודיעה לעולם - גם עם חמאס מנהלים משא ומתן כי אלה חיים וכל השאר זה מוות!
הערות לסדר
הערה 1 - אירוויזיון
זה נראה כמו אירוע מחיים של מישהו אחר, אבל בהצלחה ענקית ליובל רפאל השבוע באירוויזיון. היא זמרת נהדרת והסיפור שלה הוא אולי התמצית של הטירוף הישראלי - כמעט נרצחה בנובה ועכשיו מייצגת את המדינה הפצועה שלנו מול אנטישמיות פורחת. לא פשוט והמון בהצלחה שיהיה לה.
הערה 2 - ירושלים של זהב
היינו בסוף שבוע בירושלים הבירה. אורלי הנחתה אירוע בכנס השלום הגדול שהיה בבנייני האומה (לא שמעתם על זה כי השלום לא מעניין אף אחד אלא אם ביבי מחבל בו) לקחנו מלון שהתברר כמשובח - מלון התיאטרון (שילמנו כחוק אפשר להירגע) הלכנו לסרט ביום שישי בערב! בירושלים הקדושה! היינו בפאב מטורף ששמו סירא והעברתי חצי יום נהדר בשוק מחנה יהודה. איזו עיר נהדרת! עכשיו תחשבו כמה היה עוד יותר נהדר לולא הסכסוך הנורא הזה. לעיר העתיקה אני לא הולך כי אני שמאלני פחדן שחושש לחייו מרוב שאנחנו שולטים בעיר. הנוף משכר בעוצמתו, האוויר צלול וקריר, ומכל צומת מסתכל עליך סכסוך הדמים הזה שמחבל תרתי משמע וכובש עוד יותר תרתי משמע - את חיינו.
הערה 3 - אפרופו קודש
הבנתי שניסו להחדיר גדי בשקית של רמי לוי להר הבית. יש כל כך הרבה בדיחות זוועה לספר על זה אבל הזוועה האמיתית היא הגדי הזה שהוכנס לשקית של עוף בשקל כדי לסיים את חייו בגלל אמונה פרימיטיבית חשוכה ונלוזה. לא, הר הבית לא בידינו והלוואי ולא היה מעולם! רק צרות זה מביא.
הערה 4 - המשפט של נתניהו
חייבים לעשות עסקת טיעון, זה לא הגיוני המצב הזה בו הוא צריך לנהל מדינה ומשפט כזה בו-זמנית. אני מוכן, בשם אף אחד שהסמיך אותי, לדחות את המשפט הזה עד לאחר הבחירות ואז שיתרכז רק בזה. כמה אפשר לשמוע שקשה לו לישון בלילה ושהגב כואב. שיעצרו את הכל לשנה ואז יגמרו עם זה בבליץ. מה שקורה עכשיו מגוחך.