איזה חמוד הצבי סוכות הזה. ברנש חביב כל כך. יודע גם מה להגיד ואיפה להגיד את זה. "אתמול הרגנו 100 עזתים ואף אחד לא דיבר על זה". צודק כל כך. כלומר כמעט אף אחד לא דיבר. גדעון לוי כתב על זה וגם...זהו פחות או יותר. אבל אין מה להתייאש. עוד מעט, ממש עוד רגע קט, אנחנו נחסל 1,000 בלילה ואז...ואז בטוח האדמה תרעש! אתם יודעים מה? לא 1,000, אבל אם נהרוג 2,000 בלתי מעורבים בלילה כולל חבילת ילדים יפה - בטוח הישראלים ייצאו מהאדישות ויצאו לרחוב להפסיק את רצח העם הזה. לא? נכון, לא. איבדנו את זה. והיינו צריכים את צבי סוכות שיזכיר לנו כמה איבדנו את זה. אני מניח שמבחינתו 100 זה אכן רק התחלה יפה למאות שיבואו בעיקבותם. והם יבואו חברים, הם יבואו! צריך רק להאמין.

צה״ל כמובן לא רוצה לרצוח אף חף מפשע, אני אומר את זה ללא גרם ציניות. זה מתפלק לו, לצה"ל. צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. תשאלו את ביבי. או את ישראל כץ. אין יותר מוסרי מצה"ל. פשוט האזרחים הבלתי מעורבים מפריעים לו כשהוא בדרך ל...עוד אזרחים בלתי מעורבים ולכן צריך ל...איך אומרים את זה יפה...צריך לנכש את העשבים השוטים הללו. מדובר בעשבים שוטים בשוליים. כל השאר כשרים למיתה. פשוט אצל הערבים העזתים העשבים השוטים נמצאים בכמויות גדולות יחסית לעשביה ולכן זה קורה.

אבל לו רק היה יכול? צה״ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם לא היה פוגע אפילו בעשב אחד קטן. זה פשוט בלתי אפשרי טכנית, תשאלו את סוכות. בעצם לא אותו, מבחינתו הטכניקה בכלל לא חשובה, עוד שני ערבים חיים, פחות 50 אלף מתים - אל תתפסו אותו בקטנות, במספרים היבשים. טוב, אולי לא כל כך יבשים המספרים, בכל זאת בעזה "דם ניגר כמי נהר כמי נהר הלום נשאר עובר תמים עובר תמים בתוך ימים", לך תאמין שפעם שרו את השיר התמים הזה "הפרברים".

תקיפה בעזה (צילום: רויטרס)
תקיפה בעזה (צילום: רויטרס)

ואת כל המשנה הסדורה הזו משמיע הגאון סוכות בלב של המיינסטרים של מדורת השבט. סוכות מקבל במה נהדרת לספר לנו כמה קל היום לחסל 100 ערבים בלילה. וזה עובר יחסית בשלום. אבל במחנה שלי - מהומה! אנחנו מטלפנים אחד לשני, כותבים אחד לשני - מה יהיה? מה אנחנו עושים? זה ממש רצח עם, חייבים להפסיק את זה! ראית את השיר האוסטרי? כן, זה כמעט באותה שיחה כי אנחנו חסינים, ערלים ועייפים ממה שעושה בשמנו ממשלת ישראל הלגיטימית לצערי. אנחנו מסתובבים בשלוש הפגנות שונות באותו ערב (אתמול הייתי בשתיים) לא ממש זוכרים על מה מפגינים בהבימה, נגד מי אנחנו בבגין ובעד מי אנחנו בכיכר ולא שוכחים שביבי הוא חזות הכל. אנחנו באיזו אילוזיה שברגע שהוא ילך - הכל יהיה טוב. תשאלו את אופירה מ"אופירה ולוינסון" - מי יידע אם לא היא? ואז בא אליה צבי סוכות ומראה לכולנו מאיפה משתין הח"כ.

אז לא חברים, גם אחרי לכתו של המנהיג העליון לא יהיה פה טוב אלא אם נשכיל להתחבר למה שכל כך מפחיד אותנו, לדבר ולנסות להבין את הצד השני ואני לא מדבר על חמאס. מלחמת אזרחים היא לא קלישאה, היא מעבר לפינה החשוכה ממול. אבל כרגע אנחנו מתאחדים רק מול השיר שלנו באירוויזיון (51 אחוזי רייטינג) ובשאר היום שונאים מקללים ומרביצים כשאפשר. תחום שעדיין שמור לימין אבל אנחנו לומדים. הם בימין, יודעים בדיוק מה הם רוצים (הם כבר כמעט שם): "אנחנו רוצים לא לשלוט על עם אחר אבל לא ממש יודעים מה הדרך הנכונה (אחרי שגם טובי בנינו זנחו את רעיון שתי המדינות) ולכן נשארנו עם...סוכות!".

סוכות יגיע לפריים טיים ויספר כמה צריך להרוג ערבים רעים, אנחנו נתקומם ונהיה במצב רוח רע עד להפגנה הבאה על משהו בכיכר, נספר כמה אנחנו ליברליים ונחתוך את השידור החי של עינב צנגאוקר ברגע שהיא תגזים ותדבר סרה במנהיג העליון. כי אנחנו, הערוצים הליברליים החופשיים הפלורליסטים - יודעים בדיוק מה הגבולות ואיפה נמצא עטין הכסף של השלטון. אז קדימה, היידה מרכבות גדעון! (גדעון סער??) דרסו כל ערבי סורר שיפריע במשימה וניפגש בהאג אחרי החיסול הסופי.

ח''כ צבי סוכות מתפרץ לבסיס הצבאי שדה תימן (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
ח''כ צבי סוכות מתפרץ לבסיס הצבאי שדה תימן (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')

הערות לסדר

1. הראיון עם המשפחה של עידן אלכסנדר היה מטלטל. משפחה שובת לב, ילד גיבור לא פחות, ואפילו טראמפ בסצנה הזו היה שובה לב משעשע וחומל. ולי כל כך קשה כשאני מחבב את טראמפ...עולם משוגע.

2. תודה לכל התמיכה שאני מקבל על השתתפותי בפטריוטים. לא, אני לא אשנה את עמדותיי - הכיבוש הוא החטא הקדמון ועד שלא ייפסק לא יהיה פה טוב, וכן, המחנה שלי, (שעמדותיי נחרצות הרבה יותר מרוב חבריו) הוא מחנה מגעיל. אין לי מילה אחרת לתאר. זה התגלה בקורונה ומתברר מיום ליום כמה זה מלא מוגלה.

3. יובל רפאל זמרת גדולה, אסף ליברמן הוא סטנדאפיסט דגול, ואוסטרי אחד שוב ניצח את היהודים. חבל.

4. בינתיים בעזה: חושך ותוהו ובוהו על פני תהום. גם מתחת לתהום.

5. כל מי שצחק על גדעון סער אוכל את הכובע - הוא היה ביפן וסידר שדברי דואר מארץ השמש העולה יגיעו לארץ הקודש. אם זה לא הישג ענק - תגידו לי מה כן!

שבוע טוב שיהיה! סוכות, האיש וההיאחזות בחווארה, האירוע המחולל שלפני ה-7 באוקטובר (וכן, ברור לי שזה היה קורה גם בלי השטות הזאת).