לא צפיתי בעבר בתוכנית של לארה טראמפ ואינני יכול להעיד, אם כן, שכל המרואיינים שלה זוכים ליחס דומה לזה שקיבלה שרה נתניהו. בשיחה/ריאיון במוצאי שבת טראמפ לא ראיינה. פניה היו חסרי תנועה, היא הייתה חסרת קור או חמימות, לא ביטאה שביעות רצון או תחושה שלילית כלשהי, היא הזכירה יותר תוכי מוכשר שדקלם את השורות שניתנו לו בלי להבין ובלי להתעניין במילים שיצאו מפיו. פעם אחת הופיעה שמינית חיוך עאלק מתפעל על פניה כששאלה את נתניהו איך היא מספיקה לדחוס לסדר יומה העמוס את כל פעילויותיה, ונתניהו העאלק נרגשת סיפרה איך בין שאר הדברים היא גם ממשיכה לתפקד כפסיכולוגית מומחית לילדים בעיריית ירושלים. כאן כמובן התבקשה מאליה השאלה כיצד ניתן לטפל בילדים פגועים רגשית הנדרשים לתהליך רצוף וממושך כשאת, הפסיכולוגית, נעדרת פתאום ל־70 יום במיאמי, אבל שאלה כזו, למרבית ההפתעה לא הגיעה.
מול פני הפסל של לארה טראמפ גם שרה נתניהו לא שבתה לב. בניכוי כל המלל המוכר עד זרא של הדיפ סטייט שרוצה להפיל את בעלה, ועמותות השמאל הרדיקלי שרוצות לפגוע בדמוקרטיה בישראל, לא אמרה נתניהו דבר. מול המדקלמת האמריקאית התייצבה המדקלמת הישראלית, בפנים שלטעמי לא הביעו חום או כל רגש מוכר אחר, ואף על פי שאין בידי מכשיר המודד את מה שנעשה בנפש השרה נתניהו, אני מוכן להתערב על סכום נכבד שמדי פעם הציצה מאחורי המשענת בהלה גדולה.
התרעות פיקוד העורף