בנוסף הוא חוזר לרגעים האחרונים שלו עם בנו ומסביר למה הוא לא מרשה לעצמו להתפרק, וגם משיב לטענות לפיהן הוא "שופר" של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומודה שפניו לפוליטיקה אבל לא לליכוד.
"עליתי על מדים ונסעתי לקיבוץ. הגעתי ב-12:30 בלילה", סיפר שמחי. "התחלתי ללכת וכוח צה"לי עצר אותי. ראיתי שהם מסיירת חרוב שהייתי המג"ד שלהם לפני 25 שנה. אמרתי להם תעשו כבוד לי ולבן שלי, הוא פה מ-09:00 בבוקר. הם אמרו לי אנחנו נביא אותו".
"הם הגיעו עם אלונקה, ואני יודע מה יש על האלונקה. אבל חשבתי אולי הם לא שמו לב, הוא נשם נשימות חלשות, היה לו דופק איטי. אני לא כועס על אף אחד, הם היו בקרב, אבל אני אגלה את זה. הם שמו את האלונקה על הדשא. הרמתי את השמיכה, חיבקתי אותו ונישקתי אותו. הוא היה כזה קר. פשוט הצמדתי ראש לראש ונשארתי איתו. איזה 40 דקות הייתי איתו וליטפתי אותו", שיחזר.
"אחרי 40 דקות הגיע הרב של אוגדת עזה", המשיך שמחי לתאר את הלילה הנוראי. "אמרתי לו שאני מזהה את בני. הבנתי שהולך להיות בלאגן. הביאו את השקית, הכנסנו אותו. הרמתי אותו עד האוטו שלקח אותו. אני שמח שהרמתי אותו, שלא השארתי אותו שם, שעשיתי לו את הכבוד שמגיע לו. זה היה לי חשוב. אם זה היה הפוך הוא היה עושה את אותו הדבר. הוא לא היה משאיר אותי שם", אמר.
התרעות פיקוד העורף