מלחמת שלום נתניהו
מהדורת חדשות 12 נפתחה בעוד הותר לפרסום של ארבעה ממיטב בנינו שנפלו בעזה, שמצטרפים לעוד חמישה שנפלו השבוע, סה"כ 866 פרחים שנקטפו בטרם עת, במלחמה הכי ארוכה בתולדות המדינה, 609 ימים. מלחמה שעברה את מלחמת העצמאות שנמשכה 608 ימים, אז היינו בלי מדינה ובלי צבא מסודר ונלחמנו נגד כל החזיתות והגבולות.
ואילו כל זה היה קורה, כשיש לנו ממשלה ערכית וראויה שמקבלת החלטות רק לטובת המדינה ובטחונה, עוד היה ניתן להתמודד עם האובדן והכאב של השכול, אבל המציאות היא אחרת וכואבת ומספיק לצפות אמש במהדורה ולהרגיש כאב בכל חלק בגוף, לצפות ולא להאמין.
לא להאמין איך המדינה היפה שלנו, נלקחה בשבי על ידי קבוצת עבריינים מושחתים וחסרי ערכים, ששולחים את מיטב בנינו למות למען עוד כמה חודשים בכיסא שלהם. ממשלה שאפילו לא מנידה עפעף של צער, ומתרכזת באיך להרוס כל ארגון או גוף שפוי שנותר לנו במדינה.
כמו פגיעה בתקשורת החופשית, מהפכה במערכת המשפט, ריסוק ארגון השב"כ, שתיכף נחזור אליו, ובעיקר מממשלה שמשקיעה זמן רב באיך לבזבז את כספי הציבור, שגם ככה קורס תחת הנטל, על טיסות לחו"ל לחברי הקואליציה, על תקציבים קואליציוניים מיותרים ומנופחים ועל חתונות פאר נוצצות.
אבל בזמן הזה החיילים שלנו, הילדים של כולנו, כולל של הביבימונים שתומכים בממשלה, נופלים בזה אחר זה כמו זבובים, החטופים נמקים במנהרות, המילואימניקים קורסים, ויוקר המחייה לא מאפשר לאף משפחה ממוצעת לסיים את החודש בהגינות.
השב"כ בדרך להיות ארגון משיחי
פעם נדרשו יכולות אינטלקטואליות גבוהות כדי לנהל ארגון כזה, היום מספיק להאמין בביאת המשיח ולהעריץ את משפחת המלוכה בקיסריה וקיבלת את ג'וב החלומות.
כשהרוחות באולפן התלהטו: ישראל זיו נגד דדי שמחי
עוד אחת מהסיסמאות והסלוגנים כדי לתרץ את הכישלון הגדול בהיסטוריה של הממשלה הכושלת בתולדות ישראל. אולי ברגעים קשים במקום להרים את הראש ולהמשיך כמו תוכי לחזור על אותה טעות, ולספוג עוד מכות כואבות, כדאי ורצוי שפשוט נסיק מסקנות ונשנה מסלול.
אלא שאז ישראל זיו הביך את שמחי בשידור ושאל אותו, "איפה זה הצליח תגיד לי? תיתן לי דוגמא". "הצליח בהרבה מקומות", השיב שמחי מגומגם מבלי להשיב לשאלה, אלא שזיו לא ויתר: "איפה? תגיד לי, מקום אחד?". "הצליח בהרבה מקומות", שוב התחמק שמחי אבל זיו התעקש ודרש משמחי לגבות את דבריו בדוגמא אחת, ושמחי השיב "גם בלבנון עם הפלגנות זה הצליח". "לא", הנהן זיו ושמחי כבר מהוסס יותר ניסה לתקן את הכבוד האבוד: "רגע, חכה רגע, זה הצליח למעט האירוע שקרה עם טבח סברה ושתילה ששם אנחנו איבדנו את העשתונות".
זיו מיהר להעמיד דברים על דיוקם: "דדי, זה לא הצליח בישראל, זה לא הצליח בלבנון, וזה לא הצליח בשום מקום בעולם. תיתן לי דוגמא אחת שזה הצליח, ולא סיסמה להרים את הראש ולהוריד ידיים", סיים זיו בעקיצה כואבת. שמחי מיהר לעקוץ אותו בחזרה: "אנחנו כבר שנה בפאנל ואתה כל הזמן אומר לי סיסמאות, אבל תראה איזה קסם, זה מת וזה מת וזה מת, החזרנו 178 חטופים".
זיו המשיך: "איפה הניצחון המוחלט שהבטחת? איפה הוא? אני עדיין מחכה לו". שמחי ענה: "מה לעשות מלחמה זה דבר קשה, זה לא פשוט, מי כמוך יודע". "מלחמה לא מנהלים בסיסמאות, ולא בפוליטיקה. ואתם רק משתמשים בפוליטיקה, תתנו תשובות ותפסיקו לספר סיפורים, זה פשוט נורא", טען זיו כשהוא מכליל את שמחי ביחד עם כל מקבלי ההחלטות.
שמחי כבר איבד עשתונות והרים את הטון באולפן וניסה להביך את זיו בחזרה: "חכה רגע, אבל אני מזכיר לך, רק לפני שבועיים אמרת שלמדינת ישראל יש הישגים דרמטיים במלחמה הזו". "היו אבל ממסמסים אותן", ניסה זיו לצאת מזה אבל אז החלו בין השניים צעקות באולפן והשיח העוקצני הפך למה שנראה כמו חיסול חשבונות בין המפקד הבכיר ישראל זיו, נגד פקודו לשעבר שמחי שמעז להמרות את פיו.
המיליציות פרטיות
האמת שחשתי באי נוחות עבור שמחי, זיו דחק אותו לפינה, והציג אותו כמי שזורק נושאים לאוויר מבלי להתבסס על מידע אמין, רציתי לזרוק לשמחי כמה גלגלי הצלה, ולהגיד לו שמחי תיתן לו כדוגמא את צד"ל, הרי הקמנו מתוך תושבי לבנון את צד"ל ששמר על כל דרום לבנון בשיתוף עם צה"ל אך כזכור לבסוף הוא התפרק. או אילו שמחי רצה לבסס את דבריו היה צריך לציין שצבא ארה"ב נוהג לעשות זאת כשיטה, ומקים יחידות מיוחדות באפריקה ומזרח אסיה, שמאמנות מקומיים למיליציות פרטיות עבור צבא ארה"ב.
אבל איך שלא נסתכל על זה בסוף ישראל זיו אכן צודק, הפעלת כוחות פרוקסי היא אסטרטגיה רווחת בקרב מעצמות והיא כלי טקטי חזק אך גם יש בה סיכון אסטרטגי. אם אתה רוצה לפגוע באויב באופן זמני או לייצר השפעה מקומית זה יכול לעבוד, אבל אם אתה שואף ליציבות שליטה לטווח ארוך, האסטרטגיה הזו הופכת לחרב פיפיות ותייצר בעיות חדשות ומורכבות.
התרעות פיקוד העורף