לא מעט גבות הורמו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט אמש (חמישי) להתייצב לראיון נוסף – הפעם אצל איילה חסון בתאגיד. זו הייתה הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה ובכלל בשנים האחרונות, שראש הממשלה יוצא מגבולות השופרות שלו בערוץ 14 ומסכים להתראיין במקום שאינו משמש לו חממה תקשורתית בטוחה.
נראה כי הביקורת שאני ועמיתיי העברנו, על הטעות המרה שעשה, כשהוא ממשיך לדבר רק אל הבייס שלו ולא מנצל הזדמנות לדבר לכלל העם דווקא עכשיו, עם ההחלטה האמיצה לתקוף באיראן, חלחלה. ארבעה ראיונות בשנה וחצי האחרונות בערוץ 14, כולן אל מול שופרותיו הנלהבים, ברדוגו ומגל, הספיקו אפילו לבייס שלו, כדי להבין שמשהו לא תקין בהתנהלות התקשורתית של האיש שאמור לייצג את כל העם, לא רק את אלה שמוחאים לו כפיים ותוקעים את לשונם עמוק בישבנו.
מדובר בצעד חריג עבור נתניהו, אבל אל תטעו, ראש הממשלה בחר להעניק ראיון לתאגיד בכאן 11 אצל הבחירה הבטוחה מכולן - איילה חסון, שתוכניתה משדרת שוב לבייס שלו. אבל להבדיל אלפי הבדלות, בניגוד לינון מגל וברדוגו שעוטפים אותו בצמר גפן של תעמולה, היא לא הגיעה עם דגלי תמיכה, לא שרה לו הללויה באמצע שאלה, ולא עטפה את הביקורת בתחפושת של חנופה צבועה. היא שאלה את השאלות המתבקשות, הקשות, והבלתי נמנעות וחשוב מזה: לא נתנה לו להתחמק.
חסון הצליחה איפה שהקולגות שלה בתקשורת, שמזוהים כתומכי נתניהו, נכשלו ובהם מככב עיתונאי חדשות 12, עמית סגל. לא רק שהשיגה ראיון עם ראש הממשלה מחוץ לחממה שלו, אלא גם בכך ששמרה על עמוד שדרה מקצועי. כשראש הממשלה ניסה להסיט את הנושא, היא התעקשה לקבל תשובות. כשהוא גלש להלל את עצמו, היא חתכה והחזירה אותו לשאלה. כשהוא התחמק, היא חזרה שוב לנושא ולא התפשרה. מסתבר שעיתונות היא לא מילה גסה כפי שמנסים השופרות לצייר.
יש לא מעט שאלות שהייתי מצפה ממנה לשאול שלא עלו על הפרק, אבל עדיף שלנתניהו תהיה נחיתה רכה בחוויה הראשונית שלו מחוץ לתחומי ביתו, על מנת שיבין, שהוא ראש ממשלה של כולם ולא רק של הבייס שלו.
חסון עשתה עבודה ממש טובה, עבודה שאתה מצפה מעיתונאי אובייקטיבי שלא משרת אף נבחר ציבור אלא את הציבור הרחב. היא הוכיחה שזה לא מחייב. אפשר לכבד, בלי להתחנף. אפשר לבקר, בלי לטנף. וראו הפלא ופלא, נתניהו לא התמוטט, לא קרה לו שום דבר כשנשאל שאלות שפחות הרגיש בנוח איתן, אבל כאלה שכל ראש ממשלה בדמוקרטיה חייב לענות עליהן. ולטובתו ייאמר שכאן נחשף גם צד שלא ראינו הרבה זמן מנתניהו, לא המסכה, לא המניפולציה, אלא אדם. לרגע אחד, אמיתי בתוך מסך עשן.
בין השאלות הבועטות שהפנתה חסון לרה"מ הייתה "יש הטוענים בארץ ובעולם, שפתחת במלחמה מתוך שיקולים פוליטיים אישיים ומשפטיים?"
אם ינון מגל היה שואל את אותה שאלה היא הייתה מובאת באופן הבא: "המפגרים וכפויי טובה מטנפים ואומרים שפתחת במלחמה הכי מוצדקת בעולם למען השרידות שלך, תגיד לי הם השתגעו? ירדו מהפסים?"
חסון לא חששה לחזור שוב על שאלות מהן התחמק, כמו מתי תיגמר המלחמה, תיתן הערכת זמן, נתניהו השיב בהלצה "כשתיגמר התוכנית", או איך ייתכן שעם כזו מכת פתיחה מוצלחת מול איראן הרחוקה והישגים גדולים של חיסול בכירים בשבוע אחד, כבר שנתיים שאנחנו מדשדשים במקום בעזה שנמצאת מתחת לאף שלנו. נתניהו התחמק מלהשיב על כך.
הכותרת האדירה שהשיגה חסון, שכמעט חמקה לנו מהרדאר: "אחרי שתגשים את משימת חייך (חיסול האיום האיראני) האם תרד מהבמה?" ונתניהו השיב בטבעיות מפתיעה "כן, זה לא בדיוק חיי הנאה". למען האמת פה השתנקתי, לראשונה נתניהו דיבר בגילוי לב על הלחץ שהוא מצוי בו ועד כמה לא פשוט להיות בתפקידו. אבל פוליטיקאי משופשף, עד מהרה הוא התעשת ומיהר לתקן "ניתן לעם ישראל להחליט".
אפילו שנתניהו נפל בלשונו ונדחק לפינה בשאלה מאתגרת שהציבה לו חסון, הוא לראשונה הציג צד אנושי ואותנטי כשחשף שהעבודה כראש הממשלה לא סוגה בשושנים. זה היה הרגע האותנטי והאמין הראשון של ראש הממשלה בשנים האחרונות, לרגע אחד האמנתי לו. גם אם ברמה הפוליטית והמקצועית התשובה לא הייתה נכונה עבורו, הדיאלוג עם חסון צייר אותו באור חדש, ואיפשר לנו לראות מבעד למסכות ולשנים של ניסיון שהפכו אותו לתחמן שצובע את תשובותיו בשקרים.
זו הייתה פליטת פה שמסגירה את המתח הפנימי, את הידיעה ששעון החול הפוליטי שלו מתקתק. ולא, הוא לא קרס. לא התמוטט. הוא שרד. מה שמוכיח, שוב, שאפשר, ואפילו נדרש להציב לנתניהו שאלות קשות. גם היו כמתבקש רגעים פחות מחמיאים של נתניהו, כשלא שכח להעביר את המסרים שרעייתו הכתיבה לו "משענת חיי, אם בניי ורעייתי שרה, שבלעדיה לא הייתי פה. התמיכה שלה נותנת לי הרבה כוח". כדור לבחילה עכשיו בבקשה.
חסון ביקשה לדעת האם רעייתו הייתה בסוד העניינים לפני התקיפה באיראן ונתניהו חשף כי שרה ידעה משהו טכני על התקיפה באיראן. היא גם התעקשה להעמיד את ראש הממשלה במקומו אחרי פליטת הפה שלו אמש מזירת הנפילה בסורוקה כשהשווה בין משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם במטחי הטילים למחיר האישי שמשפחתו שילמה, בביטול חתונת אבנר פעמיים. "תהיה חתונה בהמשך, הרבה חתונות בוטלו". העמידה חסון דברים בפרופורציה מתבקשת.
כמו כן חשף "היו סימנים מעידים שהצטברו, תנועות מטוסים ותנועת כוחות שכמעט הובילה לקריסה של ההונאה מול איראן", חסון לא שכחה לעקוץ - "אותם סימנים שלא ראינו בשבעה באוקטובר".
עוד כותרות שהובאו בראיון ובהן זיני יהיה ראש השב"כ, ובכוחנו לתקוף את פורדו ללא ארה"ב. האם הראיון המדובר היא סנונית שתסמן שינוי בהתנהלות של נתניהו כלפי התקשורת? קשה לדעת. אבל לפחות לרגע אחד, ראינו את האיש שמאחורי הפוליטיקאי. וראינו עיתונאית שלא נבהלת מהתפקיד שלה. על כך מגיע לה כל הכבוד.