מול השתלחות מתמשכת, הציגה טביבי מקצועיות ומנהיגות עיתונאית של ממש. היא, מגישת מהדורה בערוץ שבדרך כלל משמיע קול אחד בלבד, העזה להציב גבול ברור לאיש שחיפש לטנף על מתחריו ביום כזה: “אנחנו מתעסקים בחלקת האלוהים הקטנה-גדולה שלנו, ופחות במה שקורה בערוצים אחרים”. זו לא רק אמירה של איפוק, זו תזכורת לצופים ולעצמם, שיש הבדל בין עיתונות לבין שופרות של קמפיין.
על כך תקף אותה ברדוגו: "אני מרשה לך להתעסק בחלקת האלוהים שלך, תני לי להתעסק בחלקת האלוהים שלי, וחלקת האלוהים שלי כוללת את אותם האנשים שבמשך שנים תקפו, ביקרו, רצחו רצח אופי כמעט נשמתי את בנימין נתניהו ומשפחתו על האירוע הזה שכרגע הלילה קורה ואני לא שוכח דבר את הדבר הזה".
טביבי סירבה להיגרר אחרי הרפש, והחזירה את השיח אל מה שחשוב באמת, המהות. "אבל אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים להתמקד באופי של התקיפה, המשמעויות וההשלכות. לשם כך התכנסנו הבוקר הזה", כך אמרה טביבי.
ברדוגו לא ויתר והמשיך לטנף על המתחרים מעל ראשה של מגישת המהדורה: "אני אשמח במה שאני רוצה, מותר לנו אחרי שנים של רדיפה והשמצות להגיד שהבוקר הזה הוא כל כולו של בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. לכל יושבי האולפנים אני אומר, אני בז לכם ולמה שעשיתם בשנים האחרונות. מאושר שהבוקר הזה אפשר לתת לנתניהו כתר".
בתוך אולפן שמוקף בנאמנים עיוורים לשלטון, טביבי גילתה תושייה ואומץ, והעזה לנסות לשרטט קווים של יושרה עיתונאית, גם אם ברדוגו לא איפשר לה לסיים משפט מבלי לבטל את קיומה. באולפן של ערוץ 14 זה לא מובן מאליו – ולכן היא ראויה לשבח.
אבל ברדוגו, שהתעורר הבוקר בשחצנות של מנצח, שכח כמה פרטים קריטיים: למשל, שהאיש שהוא מהלל שוב ושוב – ראש הממשלה בנימין נתניהו – הוא גם זה שהוביל אותנו מלכתחילה בעשור האחרון למצב שבו איראן מחזיקה באורניום מועשר ברמה של 60%. הוא ידע, הוא הזהיר, הוא איים, אבל הוא לא עשה דבר. הוא נשאר עם נאומים ומצגות, ואיראן המשיכה לצבור חומר בקצב מסחרר כזה שהוביל אותנו בשבוע האחרון לפעול בשנייה האחרונה באין ברירה.
בעוד ברדוגו חוגג את ההישג הלילי כאילו זה מבצע אישי של נתניהו ודונלד טראמפ, הוא שכח את הדבר החשוב מכל –הטייסים, אותם טייסים, כן, אלה שהממשלה שלו שלחה לאלף עזאזל, שכינתה אותם “סרבנים" – הם אלה שביצעו את הפעולה או אפשרו אותה, הלכה למעשה. בלעדיהם, כל הרצון הפוליטי וכל נאום בבלפור לא היו שווים דבר.
הוא גם שכח את אנשי המודיעין והמערכת הביטחונית, המוסד, אמ"ן, שפעלו במשך שנים באורך רוח, במקצועיות ובחירוף נפש, כדי להכין את הקרקע לפעולה שכזו, גם להם מגיע הקרדיט. הם לא חיכו לברדוגו שייתן להם לגיטימציה, רק לפקודת “עשה”. וברגע שהגיעה העת, הם היו שם והם שיבצעו גם את הפעולה הבאה. לא מתוך נאמנות לממשלה ולעומד בראשה, אלא מתוך נאמנות למדינה.
ברדוגו גם ממהר מדי להתבשם מהתקיפה האמריקאית, כאילו היא כבר השיגה את יעדיה. אבל לפי הדיווחים מאיראן, הפגיעה הייתה מינורית, עובדים מפורדו הספיקו להתפנות עם ציוד במשאיות ענק, ויש לא פחות מ-450 קילוגרמים של אורניום מועשר שמוסתרים באתרי גיבוי ברחבי המדינה. מי שממהר לחגוג – עושה זאת מוקדם מדי.
לכן, קצת צניעות – בעיקר מצד מי שמזוהים עם מחנה הימין – לא תזיק. ובוודאי כשהמנהיג שלהם, אותו אחד שלדבריהם “זכה בכתר”, הוא זה שאפשר לאיום הזה להגיע לממדים הנוכחיים.
ובינתיים, בעוד ברדוגו מחלק כתרים ושולח גינויים מבזים לקולגות, מגי טביבי מזכירה שיש עדיין תקווה לעיתונות שפויה, אפילו בערוץ שמדברר את הממשלה. יישר כוח.
התרעות פיקוד העורף