הניצחון מול איראן והשפל המתמשך בעזה
הזירה המשפטית מתלקחת
פלג גם התריע: "נתניהו ישלוף עוד שפנים מהכובע אז חשוב לשים לב לתמרורי האזהרה - הדחת היועצת המשפטית, מינוי יועץ חלופי שיסכים למשוך את האישום, מתקפות על השופטים, הפגנות ליד בית המשפט וחקיקה שתעצור את ההליך כולו".
הפעם לגמרי הסכמתי עם דבריו כשאמר: "רק לפני ימים ספורים תקפנו באיראן - זה אירוע היסטורי. צריך לתת זמן עכשיו לכולם לקדם הסכמים". רוצה לומר תמשיכו בהמשך עם המשפט, שגם ככה יתנהל עכשיו עוד שנים קדימה. אמנם נתניהו אמר שהוא יכול לנהל משפט עם יד אחת קשורה, אז תחשבו מה יקרה אם ינהל את המדינה עם שתי ידיים לא קשורות.
ובמילים אחרות שזו שעה חשובה למדינה וצריך לנצל אותה לעסקאות ותכניות ולשם כך נדרש לשחרר את נתניהו מהמשפט בשלב זה. אך באותה נשימה, ניסה להראות שהוא ישר ולא מתחמק מהמשפט אלא רק דוחה אותו ומבלי ששם לב כך נפל בלשונו: "אחר כך שימשיך את המשפט, שיחקרו אותו ויענו אותו אם צריך - אבל בואו ננצל את הזמן לטובת ישראל ועכשיו תניחו לו". רק ששופרות נתניהו לא ממש יאהבו שהשופר הראשי במהדורת שישי מדביק לנתניהו את המונח "שיענו אותו", גם אם המסר של שמחי היה בדיוק הפוך.
גם בגין ואולמרט השמידו גרעין והעם לא סלח להם
אברמוביץ' ניסה להוכיח לשמחי שהוא מאוזן כשנדרש ולא פועל מנרטיב של להפיל רק את נתניהו וסיפר לו כי בזמן ששמחי נעדר מהמהדורה בשבועיים האחרונים, אברמוביץ' שיבח את נתניהו פעמיים על התקיפה באיראן ועל הגיוס האמריקאי.
מתווה ויטקוף להחזרת החטופים
אז מה נותר מכל זה? תחושת חוסר שליטה. חוסר כיוון. שאלות קשות: למה שילמנו את המחיר הזה? מי מוביל, ולשם מה? האם נמשיך לחגוג תקיפות ולשכוח את מי שנשארו מאחור - במנהרות עזה, באוהלי המחאה, באולמות בתי המשפט? ישראל אולי לא על סף גרעין - אבל כן על סף התפרקות מבפנים.