"והנה, אחרי שלושה שבועות מהתחלת העבודה, אני כבר מראיין את ראש הממשלה - ראיון בלעדי, ערב יום הזיכרון. אני לא יודע להסביר את זה הגיונית. אין לזה הסבר הגיוני גם היום מלבד שבורא עולם החליט לגעת בי בתקופה הזאת".
"היו פעמים שהוא רצה להסביר, והקשבתי בקשב רב. זה לא שינה את הביקורת שלי אחר כך, אבל ספציפית נקודתית, אם מאוד התעצבנתי למה לא חוזרים לתמרון או למה לא מחסלים מישהו, לפעמים ראש הממשלה יודע אלפי דברים יותר ממני. אז אמרתי אוקיי, לא חשבתי על זה בהיבט המקצועי".
"בעולם האוטופי שלי, כל מי שהיה ראש ממשלה, שר ביטחון, ראש שב"כ, רמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום בשני העשורים האחרונים - אסור לו יותר להחזיק במשרה ציבורית. על הטבח הזה הנוראי, כולם הביתה. אבל אני לא מקבל שהמנהיגים באופוזיציה שהיו ראש ממשלה ושר ביטחון יגידו לנתניהו "אתה לא לגיטימי ואנחנו כן". לכו כולכם הביתה".
"היא הייתה חילונית לגמרי, אני מסורתי, מוציא חבילת כיפות מהתיק שלי בשיעורי תנ"ך ומחלק לבנים. כשיש ויכוח אידיאולוגי או מזכירים סיפורים של פיגועים בירושלים, אני יודע לבוא ולהגיד מה שיש לי. היא לא ראתה את זה בעין טובה. במשך חודשיים היא התעלמה ממני, אוויר, אני לא קיים".
"פעם, שנתיים אחרי שעזבתי את בית הספר, ביום כיפור בצומת הבנקים בירושלים, מגיעים אליי חבורה של בנים קטנים ממני בשנתיים. הם אומרים לי: "תגיד, למה היא שונאת אותך?" אמרתי: "מאיפה הבאתם את זה?" הם ענו: "היינו איתה בטיסה לפולין ושאלנו אותה למה היא שונאת אותנו, ואמרנו שאנחנו מרגישים שהיא שונאת אותנו. היא אמרה: 'מעולם לא שנאתי שום תלמיד שלי מלבד הלל ביטון רוזן'".
לאחר המתקפה הישראלית על איראן, חזר ביטון רוזן לפודקאסט של אבי שושן כדי לעדכן את התמונה ולהסביר איך המלחמה עם איראן שינתה את הנרטיב של נתניהו ואת תחושת הביטחון של הישראלים.