מאז שמאור ברוכמן הודחה, "האח הגדול" מחפש כיוון חדש. היא השאירה אחריה ואקום. כעת ההפקה מנסה למלא את החור הזה דרך מהלך ברור: להצמיח דמויות חדשות מתוך זוויות רגשיות. הפרק של אמש (רביעי) היה ניסיון שלם להכניס אותנו ללב של שלישייה חדשה - חן, נתנאל ואנה. כל אחד מהם קיבל את הפוקוס, את החשיפה, את ההזדמנות להפוך ל”דמות”. אבל השאלה היא - האם זה מחזיק?
הפרק נפתח דווקא קליל. אורן להב מגיע למכור שווארמה במסגרת משימת השיירה - משפט סביר והגיוני בסך הכול. רוב הדיירים קונים, ורק שאול מתעקש לחסוך ולקחת חומוס. הוא מודאג מהתקציב ומהסיגריות. זה מרגיש כמו ניסיון אמיתי להחזיק את הבית, אבל גם מעלה את השאלה אם הוא לא קצת מנסה להנדס לעצמו דימוי של מנהיג.
בהמשך מגיעים רגעים שמבהירים את הכוונה של ההפקה: לתת עומק לדמויות שלא הצליחו עדיין לבלוט. אנה, למשל, נאלצת להסביר את הסתירה בין הצהרתה שהיא רווקה לבין הקשר שהתקיים בינה לבין הבן של דנה רון. השיחה מערערת אותה, ומתחילה להשפיע גם על הקשר המתפתח בינה לבין חן. חן עצמו עובר רגע מרגש עם נתנאל - כשהוא משתף על מות אביו ב-07.10, ונתנאל בתגובה משתף שמעולם לא היה לו אב. זו סצנה אינטימית, שקטה, אנושית. אבל כצופה, קשה להרגיש שהרגע הזה מחזיק דרמה שלמה.
גם ארז איסקוב מקבל פוקוס רגשי, תחילה דרך השחרה רדיופונית ממאמן לשעבר, אחר כך דרך תיקון: "האח הגדול" משדר לו גול מהעבר, ותרצה היא זו שבוחרת לאשר את זה. זה רגע יפה, אבל אפילו שם, ארז מתקשה פשוט להגיד תודה.
יובל ושני, מנגד, מקבלים טיפול זוגי מרומז דרך תוכנית רדיו. הם “מייעצים” לזוגות אחרים, ובפועל מדברים אחד עם השנייה מבלי להודות בזה. זה הרגע הכי מדויק בפרק לא כואב מדי, לא דרמטי מדי, פשוט אנושי.
האח כאמור מנסה לייצר תחושת בולטות לדיירים חדשים - כמו נתנאל ושלקה, שמקבלים את ניהול התקציב. ההחלטה לא להחליף אותם תמורת קנס של 1,000 ש”ח מתבררת כנכונה. שלקה זוכרת הכול (כמעט), מצליחה להשיג את הסיגריות, ולסיים את הרכישה בגאווה. אלאיה אפילו זורקת נשיקה קטנה על המצח של שאול, כן כן ראינו אותך!
זה לא היה היום של מאי. הקונפליקט שחיכינו לו הגיע בגזרה שלה. שאול שואל אותה למה נפרדה מחן, והיא עונה שהוא שיקר לה. אבל אז שאול מביא את חן למול פניה, ומבקש ממנו לאשר. חן מסרב להיכנס לזה. ושאול מצהיר בפנים שקטות: “אני לא מאמין לך”. זה הרגע שבו מאי מתפרקת. היא מתעמתת במטבח, אלאיה נכנסת, נוצר ריב, נזרקות האשמות. לורן לוקחת אותה הצידה. גם לה יש ספקות. ואז מגיע הקול מבחוץ: אח של ארז איסקוב צועק לה מהגג - “מאי לא חברה!”.
איסקוב ומאי נכנסים לשיחה, שבה הוא מבהיר שמאי לא מתאימה לו פעם נוספת, זה כאילו הם עושים את אותו דיון שוב ושוב, כמו שמאי הגדירה שני אנשים רעילים, ואני אגדיל ואומר שחיבור של שני בני מזל עקרב זו טעות מסוכנת במיוחד.
הפרק מסתיים במשחק חברתי על רכב, שבו דיירים צריכים להדיח אחד את השני מהרשימה. ארז איסקוב בוחר להוציא את חברו הקרוב, מוגרבי כי מעוניין בניצחון של שלקה, וכולם בשוק. יובל בוחר נכון - בשני. אבל ההחלטה של איסקוב ממחישה עד כמה הוא אימפולסיבי, מוגרבי היה יכול רק לתרום לשלקה, ואם לא, לפחות חבר שלך היה זוכה.
אני חושב שאם ניסינו להבין לאן העונה הולכת הערב המהלך של האח ברור: לתת במה לדמויות שלא קיבלו וליצור עומק. אבל עד שהדמויות האלו לא יתמודדו באמת עם קונפליקט, עם בחירה קשה, עם דילמה פנימית - הן יישארו בגדר פוטנציאל.