הוא לא ייתן לך תשובה ישירה. הוא חייב אישיותית להתחכם. להיות מה שבצבא קוראים "חוכמולוג". מילא אם היו לו המשאבים להשכיב את הסביבה על הארץ מרוב צחוק עם החוכמולוגיה שלו, אבל לאברי גלעד אין את זה. החוכמות שלו יבשות כמו מצה. אפילו לעצמו הן יבשות, ולראיה הצחוק הקצר היבש שהוא מפטיר בדרכו אל המשפט הבא, החוכמה הבאה, העלק דאחקה הלא מעניינת והיידה, קדימה, אל החוכמה הבאה, וחוזר חס וחלילה (חס וחלילה - איזו בדיחה משכיבה - הא הא).
גלעד - כהרגלו לא מסוגל בלי חוכמות קרש - ניסה לגרור אחריו את איתי אנגל למחוזות הדאחקה, ואנגל לא הלך אחריו לשם. על כל קרש של גלעד - ולאו דווקא מתוך התעקשות - לאנגל הייתה תשובה עניינית, מרתקת, מלווה באחלה סיפור מרחובות דמשק.
מול הז'קט המצוחצח והתספורת המדויקת של גלעד ולשונו שופעת התיזוזים, אנגל המבולגן נִצחית בהופעתו, עם קן החסידה המרושל הקרוי תסרוקת על ראשו, השיב בעדינות, בישירות, בבקיאות, בפירוט מהפנט, בלי להזדקק לכלום המרשרש־מנצנץ של גלעד, והדגיש בכך בלי להתכוון את הצד העיתונאי המלא שהוא מול המוקיון על כיסא המראיין.
מעט לא נעים לי מאברי גלעד. יש בו אינטליגנציה. הוא בן הדור שלי. בימים ההם חיכיתי כל צהריים ל"מה יש". הייתי בהפגנה שקראה להחזרתם של סמי וסוסו. אומנם אחר כך, כשעבר לטלוויזיה, הוא לא עשה הרבה יותר מלהיות ליצן, אבל הוא בטח לא אחד מהמתועבים בערוצים השונים שקיבלו מיקרופון ופאנל לידיים. רק שדי עצוב לחשוב שמה שיצא ממנו זו בדיחת קרש.
התרעות פיקוד העורף