לערד ניר יש ארשת מכובדת, מהוגנת. חליפה מחויטת תסרוקת מוקפדת. ההגשה שלו כמעט אנמית. חוץ ממשקפיו העגולים והלעיתים צבעוניים אפשר לומר שהוא אדם די יבש, לא טיפוס מעניין במיוחד. או חד. או מרתק. או מסעיר. יחד עם זאת מדי כמה חודשים הוא מעורר סערה בעקבות התבטאות שנפלטת לו כאילו מבלי לשים לב. מדובר בסוג של טורט.
היום ערד ניר הוא גם מומחה לביטחון. הוא מאסטר בתורת הלחימה. בשבתו כעורך חדשות החוץ הוא כמובן גם "מבין בארצות הברית", למרות שאין באמת דבר כזה. יש אנשים שיש להם ידע היסטורי על המעצמה, ומשם הם עושים אקסטרפולציות לגבי העתיד.
אחרי מטח הטילים על המרכז, הוא פלט את המשפט: "תגובה אירנית ראויה לציון" והמשיך הלאה, כאילו כלום. אולי זו הייתה פליטת פה. ואולי הכל אצלו הן פליטות פה שחושפות את מה שהוא מנסה להצניע - את תפיסת עולמו המעוותת, לפיה ישראל תמיד טועה, ואל לה להגן על עצמה, כל מה שהיא עושה הוא פשע מלחמה, וזה לגמרי מובן שהאויב מכה בנו בחזרה. מהתקיפה באיראן אין מה להתלהב, העזרה של ארה"ב לא תכריע את האויב, וברור שאת מה שישראל עושה בעזה, ערד ממש לא אוהב.
המילים "מחנה ריכוז" שנאמרו בשידור הציפו את התת מודע שלו, שהוא לא התכוון שיזלוג החוצה. אם נמשיך את הקונוטציה של ניר, ישראל היא ישות נאצית שכאילו החליטה בקבינט ואנזה הביטחוני, על פתרון סופי לעם הפלסטיני, וברפיח תקום בוכנוולד מעשי ידי חיילי צה"ל ומשם אפשר להמשיך ולתאר דברים שניר לא סובל.