זה הפך להיות ספורט של ישראלים לנחש מי המרואיין המביך הבא אצל פירס מורגן, ששוב יוציא אותנו רעים מוזרים עילגים ובורים בעולם. תוכניתו משודרת ביוטיוב ופונה לקהל בריטי ועולמי. כל צופה קבוע יכול להשתכנע במהירות שישראל יצאה מדעתה לחלוטין ועלתה על לוויין שהתנתק מכדור הארץ. וזה עוד איש תקשורת שתמך בישראל בתחילת המלחמה.
וייס התראיינה מביתה. היא לבשה חולצה לבנה מכופתרת, כשמאחוריה מנורת לילה דולקת. היא פוערת עיניים לשאלותיו כאילו הולכת לטרוף מישהו. היא אומרת: "המדינה ניתנה לנו מאלוהים, הערבים לא רוצים אותנו, סליחה מה השם שלך? אני לא יודעת על מה אני מדברת... עם מי אני מדברת?", היא מבררת בדקה התשיעית לתוכנית מי הוא. "שמי הוא פירס מורגן" הוא עונה. "מורגן? אני יכולה לקרוא לך מורגן?" חוזרת ושואלת, פעם ראשונה שהיא שומעת את השם הזה כנראה, "שמי הוא פירס מורגן". הוא עונה שוב. היא יודעת איפה זה יצהר ואיפה ממוקמת אחוזת שלהבת, אבל אין לה מושג למי היא מתראיינת.
ייאמר לזכותה של דניאלה וייס שתמיד הייתה אידיאולוגיסטית אמיתית. מאמינה בארץ ישראל השלמה. במובנים מסוימים היא גם ניצחה. רוב הישראלים נעים ימינה ומבינים שוויתורים, נסיגות והבנות זמניות רק דוחות ומעצימות את המלחמות הבאות. האויב מולנו רוצה להשמידנו ואנחנו צריכים להקדים אותו. זו תפיסה שהיא אוחזת בה כבר מספר עשורים. רעיונותיה שנראו מופרכים בשנות ה-90, נשקלים היום ברצינות בחדרי הממשלה הסגורים, אבל בעולם אין לזה כמעט קונים.
הראיון נגמר בקטע שהפך ויראלי, ואותו צייץ מורגן, בו הוא חוזר ושואל את השאלה שבסך הכל מזמינה את המרואיין לגלות אמפתיה "איך את מרגישה עם זה שצה"ל הרג יותר מ-20 אלף ילדים פלסטינים? למה לא אכפת לך מהם?".
התרעות פיקוד העורף