"האח הגדול": לא יכולתי להוריד את העיניים - וזו הבעיה | דור סגל אלבוקרק

ובאותו הזמן, גם תרצה, שאמורה הייתה להשתחרר מהקשר הזה עם ארז, חוזרת לאותו מקום הרסני, כסמרטוט של ארז, ומתנצלת בפניו, מבקשת קרבה, והוא? ממשיך בדיוק באותם דפוסים. של קצת ליטופים וקצת סטירות, כל הזמן לגרום לבן השני להרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו פניו. ארז מגזלט, ותרצה נופלת חזרה למעגל שלו.

ארז כל הזמן מתעלם, מתקרבן, הופך את האשמות עליה, מתנגד לביקורת. אפילו כשהיא מדברת איתו בכנות, מנסה להבין מה קרה, הוא מגלגל עיניים, מאשים, צועק, ואומר לה שהיא מאכזבת אותו. התנהלות קלאסית של מי שלא מסוגל לאהוב מישהו חוץ מעצמו. תרצה רוצה אותו, אבל גם יודעת שהוא פוגע בה.

שלקה לוקחת את תרצה לשיחה בין שתי השנים שארז איסקוב משחק בליבן. מסתכלת עליה ורואה את עצמה, את הסבל שהן חשות כאשר איסקוב מטפל בהן באמצעות ״טיפולי שתיקה״ ופשוט כל מי שלא עושה דברו, הוא מתעלם ממנה למשך זמן מה, דפוס מאוד נרקיסיסטי. זו לא רק קנאה שגורמת לשלקה לרצות להפריד ביניהם, על אף שזו בהחלט חלק מהסיבה לטעמי, יש כאן גם שותפות בכאב.

קרב תרנגולים

יובל תוקף את ארז מוגרבי בטענה שהוא מנסה לשלוט בכל הבית בכוח, ומעלה את כל מה שאמרו עליו במשימת בית המשפט, נראה שהוא מבין שמצפים ממנו יותר עמידה על עקרונות, ובעיקר יותר מנהיגות. הריב בין יובל למוגרבי עולה לטונים גבוהים, ומסתיים כששני הצדדים נטולי אמון אחד בשני.

ולא נשכח את מושיקו – שכבר תוך יומיים תופס את תואר "הפייק” של הבית. אחרי שפתח תעודת זהות עם "מעולם לא הייתי בזוגיות”, עכשיו מספר לשלקה שיש לו קשר עם מישהי מבחוץ (זו שגם התפרסמו עליה איומים בימים האחרונים) אבל זה לא "מחייב”. גם כשהוא מספר על "אכילה בררנית” ומבקש שניצל תירס וסיגריות. איסקוב פשוט פוסל את זה. כן, גם התקציב של מושיקו לא עובר בלי אישור של ארז.

העימות על התקציב מתפתח לריב קולני בין איסקוב למושיקו, שהופך לעוד מופע של שליטה. איסקוב שוב זה שקובע, מחליט, דוחק, מנהל את הכל כמו טיראן. וכולם משתפים פעולה.

שלום חברה

אלאיה הוף עוזבת את הבית. וזה כואב לי בלב! איך היא הודחה ואנה מריה סופיה הבא נגילה עוד שם? אלאיה הייתה משהו אחר אישה טרנסית שלא ניסתה למצוא חן, שלא עיגלה פינות, שלא חיפשה אהבה פשוט הייתה היא. נתנה ייצוג טרנסי אחר, גאה, חשוף, חזק.  גם הייתה חלק מהרומן עם שאול, ומהריב על סקימס. היא לא הייתה מושלמת – אבל הייתה משמעותית, וחלק מהמון עלילות ששודרו לנו. בהצלחה דרלינג!