חשוב עוד יותר לנסות לראות את התמונה הכוללת על כל גווניה וצדדיה במפה הפוליטית בניסיון להיות מאוזן. אבל כל מה שראיתי זה תוכנית אובססיבית שבמקום לשדר תכנים אינטלקטואליים משלה היא מתעסקת באובססיביות בחדשות 12, וממש כמו מנהיג כת של תנועה הזויה, שחוזרים בריפיט על מסרים עד שיוטמעו היטב לציבור המאמינים, כך עשו אמש ב-14 כשחזרו שוב ושוב בריפיט על מסרים נגד ערוץ 12, ערוצי התבהלה, ערוצי התרעלה. לרגע אחד כמעט אחד המסרים חדר אפילו אליי, ממש טקטיקת לוחמה של תת-מודע.
אם לא הספיק להם אברמוביץ', הם גם עברו לאישתו של אמנון אברמוביץ' ובייש גם אותה וחיקו את תנועות הפנים והגוף שלה כשהיא מתעדת את המתנחלים. ינון מגל המשיך והוסיף להשתעשע על תלונה שהגיש נגדו אברמוביץ' למשטרה לאחר שטען להסתה לאלימות נגדו. וכך אמר מגל: "בזמנו אמרתי שלאברמוביץ' יש דם על הידיים כי הוא דחף לאסון הגירוש שהוביל לאסון השבעה באוקטובר, והם הגישו נגדי תלונה במשטרה. מישהו יכול לעדכן אותי ולחייג למשטרה לבדוק מה עלה בגורל התלונה של התבהלה נגדי? אני רוצה לדעת."
אבל כבד נפל על ערוץ 14 - רוח תבוסתנית באולפני "הפטריוטים"
אבל אם נתעלם מהניסיונות להשחיר את המתחרים, בניסיון לרומם את עצמם, בדרך נלוזה של רמיסת האחר, זה היה אחד הלילות המוזרים והטעונים ביותר בטלוויזיה הישראלית. כי באולפני הפטריוטים של ערוץ 14, שנוהגים להתריס באדיקות נגד "ערוצי התבהלה", נרשמה אמש תחושת תבוסה מובהקת.
תחושת ייאוש, כעס, ובעיקר אכזבה מראש הממשלה, זה שהם עצמם רגילים לתחזק לו את התדרוך התודעתי ולהצדיק כל מהלך שלו. אבל גדול שרר באולפנים, אפס תקווה, ותחושת תבוסה גדולה. למה? כי העסקה המתקרבת לשחרור חטופים, עסקה שבעיני רבים מהימין מסמלת סיום מלחמה, מבלי שניצחנו. זו אותה עסקה שעוד לא נחתמה, אבל הסימנים ברורים, ההנהגה הולכת לעבר ויתור, לעבר סיום המלחמה, והתחושות הקשות באולפן היו בהתאם: הלם, תבוסה, אכזבה, כישלון.
אפילו ינון מגל, האיש שהחזיק את הקו הבלתי מתפשר הכי הרבה זמן, נשמע שבור: "נתניהו נכנע לקמפיין של ערוצי התבהלה כמו שהצליחו עם הרפורמה ועם החרדים, הצליחו לתקוע תריס בתוך הגוש, ככה הם מצליחים עכשיו בקמפיין. יש מצב שזה האירוע. כך כמעט כל התקשורת ומשום מה יש אנשים שצופים בהם".
אותם מגישי ערוץ 14, שהשמיצו בלי הרף את ערוצי 11, 12 ו-13 על כך שהם מפיצים רוח תבוסתנית, מחזקים את האויב, מורידים את רוח הלחימה, פתאום שידרו את אותה מנגינה בדיוק. זה נשמע מוכר? כי זה בדיוק הפסקול שהשמיעו עשרות פעמים כדי לטעון שהתקשורת "הישנה" מפסידה את המלחמה בתודעה. אלא שאמש, דווקא אנשי ערוץ 14, נפלו לאותו בור שהם עצמם חפרו.
מה שפעם היה נחשב לתעמולה שמאלנית לשיטתם של 14, הפך באולפני הפטריוטים ל"תמונת מציאות מטרידה". פתאום מותר לדבר על חמאס שמנצח בקרב על התודעה, על ממשלה שאיבדה את דרכה. רק שבניגוד לערוצים המתחרים, שם זה תמיד נאמר בגילוי לב, כאן זה מגיע מאולפן שהוקם כדי לשמור על "רוח הקרב", ומגיע רגע לפני עסקה שתביא את השקט המיוחל, החטופים הביתה ויחזיר את החיילים למשפחותיהם.
הפטריוטים, כמשל, הפכו אמש לשיקוף של המציאות שממנה ניסו להתרחק. הם ניסו לחקות את כעס הציבור, ויצא שהם פשוט נשמעו כמו כולם, רק גרוע יותר כי לשמוע על תבוסה וכשלון, ממי שמבקר את המתחרים לילות כימים על מסרים תבוסתניים, זה עוצמתי אף יותר. האולפן ששידר תקווה, הפך לאולפן של אכזבה. והאכזבה? לא מהשמאל, לא מהתקשורת, אלא מבנימין נתניהו.
עסקה לשישים יום של הפסקת אש כבר נראית כמו רעה חולה. בזמן שהסיוע ממשיך לזרום, החיילים נופלים, והתודעה הציבורית נשחקת, נדמה שאפילו האולפן הכי נאמן לשלטון הבין: משהו כאן לא עובד. אם זה לא הרגע שבו נפל האסימון, קשה לדעת מתי הוא ייפול.
התרעות פיקוד העורף