וביבי? הוא רק רוצה לנצח את חמאס. והוא נחוש. והוא ינצח. בקהל ישבו קטינים שלובשים חולצות "חוזרים לחבל עזה". בהנחה שהם בני פחות מ-20, כנראה שהפועל "חוזרים" הוא כללי ולא אישי.
סגל כותב ומנתח. בשער של הכתבה, בנט יוצא מהאות "ס" של המילה "הנסיך". הקוראים אמורים להבין שמדובר ברפרור לספרו של מקיאוולי - כלומר פוליטיקאי שיעשה כל דבר כדי להגיע לשלטון, ללא התחשבות במוסר או בהבטחות עבר. מקיאוולי הוא הפילוסוף של הפוליטיקאי הערמומי. סגל הוא הסופר שלו.
סגל גם מעריך שאם בנט היה ראש ממשלה בשבעה באוקטובר - הוא לא היה מונע את הטבח. הרי גם הוא היה שבוי בקונספציה. זרימת הכספים מקטאר נמשכה בתקופתו, וכן התחדש והתעצם מתן היתרי הכניסה לפועלים מעזה.
בנט בעמדת המתנה כאילו נוחה, כי כידוע - הפוליטיקאי הכי אהוד בישראל זה הפוליטיקאי השותק. אך בימים כאלה, זה בלתי אפשרי ולא מוסרי. הוא כמו מכונית שממתינה בשול האוטוסטרדה של הפוליטיקה הישראלית, כשרכבים טסים על הנתיב המהיר - ורק ממתין לשעת כושר להשתלב. או שזה ייגמר בנסיעה בטוחה, או בתאונה.
מהכתבה עולה השוואה ברורה בין בנט לנתניהו. המסקנה היא שאם שניהם אותו דבר - תחמנים, שקרנים, מניפולטיביים, מבטיחים ומפרים, ושממעשיהם הפוליטיים מדיף ריח חריף - אז נתניהו עדיף. הוא לפחות תקף באיראן והכריע את חיזבאללה. בנט לא עשה דבר מאלה. הוא רק הוליך שולל מצביעים ולא באמת הביא הישגים מרשימים. אז אם כל מה שבנט רוצה זה להיות ביבי - עדיף ביבי.
התרעות פיקוד העורף