הנה כמה עובדות - החמאס זה חתיכת חרא גדול. אם הם היו יכולים - היו גדלים להיות נאצים לתפארת. הנהגת מדינת ישראל לדורותיה עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להעצים את המיזם הזה, החמאס, בכסף, באיוולת, בדריכה על הרשות ובכל דרך יצירתית שנמצאה.
השבעה באוקטובר (וכדאי שעמית סגל יבין את זה) לא היה רצח עם. הוא היה טבח נוראי במסורת גרמנית, אבל תודה לאל - מצאו בסוף את הצבא, הוא הגיע, מאוחר מדי ומעט מדי אבל הגיע, ובוטל רצח העם שהיה מאוד משמח את בור החרא ששמו חמאס. כן, אין ספק - החמאס היה מאוד שמח להשמידנו.
ובעיקר מה שלא הובן שם זה הנזק הנוראי שנחת על ישראל אחרי האסון שנחת עליה בשבעה באוקטובר. ואני לא מתכוון למדינה הפלסטינית. אני מתכוון לשנאה אלינו בכל מקום. זאת פעם ראשונה שאני לא שומע עברית במנהטן. זה לא בגלל שאין פה המוני ישראלים. זה בגלל שהם מפחדים לדבר עברית ברחוב! זאת האמת.
ובחזרה לכוכבי האירוע - אני מאמין ששניהם, הנחש והתפוח הרקוב לשיטתו, אוהבים את המקום הזה. אחד גם רוצה שיאהבו אותו בחזרה והשני מאמין שאלוהים או טראמפ יסדרו את זה. לא הפעם.
הערות לסדר
אין. הכל מושלם! החטופים? מישהו זוכר?
התרעות פיקוד העורף