לפני 50 שנה בדיוק, באוגוסט 1975, כשבטלוויזיה הישראלית היה ערוץ יחיד בשחור-לבן, ונדמה היה שכולה מדורת שבט אחת, עלתה על המסך תוכנית בעברית שיועדה לילדים ושמה "טלפלא". זה היה ניסוי חברתי-חינוכי שהמציא שפה חדשה לצופים הישראלים הצעירים מאוד. "טלפלא" לא פנתה אל הילד כאל צרכן, אלא כאל יצור חושב - בעל דמיון, ספקות ויכולת ללמוד מתוך הקשבה.
נוצר עולם קטן
בובת הגרב בצורת תולעת, חבושה בכובע הקסקט, זכתה לשם "טלא". היא אכן לא השמיעה קול, אבל המגיש הבין תמיד מה היא אומרת ומסר את דבריה לצופים. בתוכנית נדונו נושאים שונים מחיי הילדים, באמצעות שירים וסיפורים. "בהתחלה פשוט כתבנו: 'עכשיו תשמעו שיר על גשם' או 'עכשיו סיפור על מוקי צימוקי'", שחזר פוצ'ו.
"אבל כשהבובה נכנסה, יכולנו לבנות סצנה קטנה עם דיאלוג וסיטואציה. עם הזמן נוצרה עלילה שזרמה בין הקטעים, וזה ריתק את הילדים. זה לא היה רק מבוא לשיר - זה היה עולם קטן. ככה נולדה מעין עלילה פנימית בין קטע לקטע. הילדים התחברו לזה מיד. שם הייתה הפלאיות של 'טלפלא'".
העובדה שהתוכנית, שנמשכה 23-15 דקות, שודרה שלוש פעמים בשבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי בשעה 17:30, הוכיחה את הצלחתה. "כשהבינו שהילדים צופים בה ומחכים לה, התחילו להוסיף שחקנים ולהרחיב את התכנים", סיפר פוצ'ו. "אני כתבתי יותר מ-50 תסריטים לתוכנית, ולאט-לאט הגיעו כותבים נוספים. אבל תמיד נשמרה הפשטות: שחקן שמדבר אל הילד, שיר פשוט, סיפור טוב. בלי יומרות".
"לא ניסינו להתחכם, לא לעטוף באפקטים. ילד לא צריך אפקטים - הוא צריך אמת. וזה מה שהיה שם. זה גם מה שייחד את 'טלפלא' ממה שבא אחריה. לא במקרה היא זכתה לאמון הזה כי לא ניסינו לחנך או לבדר בכוח, אלא פשוט לפגוש את הילד במקום שבו הוא נמצא".
המגיש הראשון בתוכנית היה השחקן-יוצר-זמר-קריין מוטי ברכאן. "הגעתי לתוכנית דרך אסתר סופר, שהייתה המפיקה הראשונה של 'טלפלא'", סיפר ברכאן. "עבדתי איתה לפני כן ברדיו, והיא הזמינה אותי לישיבה מקדימה עם עוד כמה יוצרים ומגישים. אני זוכר שניסינו לחשוב על שם לתוכנית, רצינו משהו שילכוד את רוח התוכנית, משהו חינני עם קריצה, ואז נולד השילוב בין הבובה 'טלא' ובין פלא, וזה עבד".
הסיפורים הכי קלאסיים
המרחק בין זמן ההקלטה ובין השידור יצר חוויה מעניינת עבורו: "בימי חנוכה, נגיד, הייתי מדליק נרות בבית עם הילדים שלי, ומגיע לאולפן ובכלל עושה תוכנית על פורים. ובפורים הייתי עושה תוכנית על פסח. זה היה מאוד כיף - אתה חי תקופה אחרת באולפן, וחוזר לעולם שלך. התוכנית הייתה הצלחה אדירה. זה היה מושקע, וזה היה איכותי. דיברנו באמת באופן רציני עם הילדים. הילדים מאוד אוהבים כשמדברים אליהם ישיר ורגיל ולא פוציניו מוציניו".
גם אלי גורנשטיין נושא עימו זיכרונות חמים מהשנים שבהן השתתף ב"טלפלא". "האמת היא ש'טלפלא' הפכה אותי לאייקון עבור הילדים", הוא אמר. "זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי סוג של כוכב ילדים. הכול התחיל שם. זו הייתה תוכנית ברמה מאוד גבוהה, השקיעו בתפאורות, הייתה בה מחשבה. פתאום מצאתי את עצמי על רפסודה, שר 'שוטי שוטי ספינתי', או באולפן שהפך ליער, לים, לעולם אחר לגמרי".
"טלפלא" הייתה תוכנית נצפית מאוד, ותקופת שידורה הייתה ממושכת יותר מזו של כל תוכנית ילדים אחרת שהופקה עד אז בטלוויזיה בישראל. בשנת 1978 זכתה "טלפלא" בפרס רשות השידור לתוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר, ובעקבותיה הופקו ספרים ותקליטים. במרץ 1979 הסתיימו שידורי התוכנית, אבל היא שבה למסך לאורך שנות ה-80 בשידורים חוזרים.
"התוכנית ירדה כי כמו בכל דבר שעושים הגיעה תחושת שחיקה ומיצוי", הסביר ברכאן. "גם הזמן עשה את שלו, האופנה השתנתה, באו עוד תוכניות ילדים והעידן של 'טלפלא' נגמר. אבל מה שיצרנו שם ייצג תקופה נאיבית, נהדרת ומלאה בכוונה טובה".
התרעות פיקוד העורף