יש בשורות טלוויזיוניות שגורמות לך לעצור את כל היום. בשבילי, הידיעה ש"ארבע חתונות" עושה קאמבק למסך היא לא עוד חדשות תרבות - זו מתנה אישית עבורי. הפורמט הזה, שעל אף עלייתו ב-2015 לא יצר אז רעש גדול, הפך מאז לקאלט עבור קבוצה לא קטנה של מעריצים.
אני אחד מהם, ואולי אפילו המעריץ הכי קיצוני… ראיתי כל פרק עשרות פעמים, לפעמים ברצף, ותמיד ידעתי שבזמנים של מצב רוח ירוד, אין כמו לצלול לחופות, לריקודים ולדרמות הקטנות בין הכלות. מעבר לדרמה, העונה הראשונה הייתה חלון לתרבות החתונות הישראלית: מפגשים של עדות, מנהגים, גישות לחיים, וכמובן - ה"פורח" אשר פירושו הערמות, וקרקס שכולנו מתים לשפוט מהספה.
זו גם הייתה התוכנית שהציגה לנו את שמחה גואטה - דמות אייקונית שנשארה איתנו הרבה אחרי שהאורות באולם כבו, ולצידה כלות כמו יעל שחר (זמרת הליווי של שרית חדד לשעבר), קרין ביטון (יוצאת היפה והחנון) ועינב ויצמן (סלב של צפון הארץ). השמות אולי פחות זכורים לכולם, אבל למי שהיה שם הן חלק מהמורשת.
כאן 11 מרימים את הכפפה
עכשיו, בערך עשור אחרי השידור המקורי, כאן 11 מחדשים את הפורמט, עם קריינות של שירה נאור שנכנסת לנעליים הגדולות של שי גולדשטיין, ומביאה פרשנות משלה בלי לאבד את הקסם. מהרגע הראשון של העונה החדשה, היה ברור - הנשמה של הפורמט נשמרה. הכלות עדיין נפגשות בבית קפה לפני החתונות, עדיין מדברות על עדתיות בשתי הדקות הראשונות, ועדיין מתחרות על מי תעשה את הרושם הכי חזק.
הפעם על קו הזינוק
כבר בשיחה הראשונה, ההבדלים בין הכלות צפים. ליז מספרת שבמסורת הקווקזית לא גרים יחד לפני החתונה ולא מקיימים יחסי מין. הבנות האחרות מופתעות, וחלקן שואלות - מה אם הסקס לא יהיה טוב? ליז עונה בביטחון שהחיבור הרגשי חשוב יותר. בהמשך הדיון אודות מין לפני החתונה חוזר, ובמהלך השיחה הכלות מדגישות שעבורן סקס הוא חלק מהותי ממערכת היחסים שלהן.
וזה כל כך משמח אותי לראות שיחה פתוחה ובריאה על מיניות מפיהן של נשים. לרוב לא מראים לנו נשים מדברות על מין בטלוויזיה, וזה היה משב רוח מרענן! שיחה על החשיבות של מיניות גם לאישה ובכלל לטיב הקשר. הבנות משאירות לליז ברכה ובה גם איחול - "לסקס נדיר". אהבתי.
פטריארכיה בגרסת שמלת כלה
בחתונה של ליז, רגע אחד מסכם את הפער המגדרי: היא מתלוננת על כאבי ראש חזקים מהתסרוקת המתוחה ועל שמלה שלא מאפשרת לנשום, בזמן שתומר החתן מרגיש נינוח בחולצה ועניבה. וזו, קוראים יקרים, בדיוק הפטריארכליות של החברה האנושית - אישה צריכה להיות על עקבים, עם תסרוקת מתוחה, שמלה ענקית ומחוך, בעוד גבר עושה טובה ששם חולצה מכופתרת ועניבה.
חתונה מוציאה את כל הצדדים הנסתרים של הזוגות: מידת השמרנות, האם נכנעים לתכתיבי החברה, או שמקשיבים לעצמם? במקרה הזה נראה שנכנעים לכל התכתיבים. הלוואי שכל אחד יעשה את מה שעל ליבו, בלי לדפוק חשבון לסביבה, והכי חשוב - שיהיה שוויוני. וזה גם היופי ב"ארבע חתונות" - היא מאפשרת לדבר על נושאים חברתיים כבדים, מבעד לזר פרחים וריכולים על החופה.
מסחטת כסף מקושטת בפרחים וטול
נקודה שיש לדבר עליה: חתונות זו תעשייה שעושקת זוגות צעירים. הרבה מהם נאלצים לסחוב חובות עצומים שנים קדימה, ובמקביל מצפים מהאורחים לממן את הפנטזיות הילדותיות שלהם במעטפה. על אף אהבתי לתחום החתונות, יש בי סלידה מהמערכת שנבנתה סביבן - תעשייה שסוחטת כספים מזוגות תמימים שרוצים "להיות כמו כולם". זו גם אחת הסיבות שאני בחרתי שלא להתחתן עם בן זוגי באירוע נוצץ ורועש, אלא באופן פרטי, רק שנינו, בלי ההצגה, ועם הרבה אמת.
עדתיות ככוח וכחסם
השיחות על קווקזי, גרוזיני, רוסי ואוקראיני, והוויכוחים על ההבדלים, מזכירים שגם ב-2025, הזהות העדתית היא עדיין סמן חברתי חזק. עבור חלק, היא מקור לגאווה וייחוד; עבור אחרים משהו שמחלק ומסמן. אני פה לשאול אם לא עברנו את זה? אני מורכב מכל כך הרבה עדות, שתמיד כששואלים אותי עליהן, לוקח לי זמן להשיב. עבורי היום כולנו ישראלים, לא ככה?
החופה של ליז הייתה קלאסית ומרגשת, השמלה מהממת, ורואים את האהבה של בני הזוג החמודים. אלא שהיה גם טוויסט מוזיקלי: "תלך כפרה עלי" של שרית חדד. שיר מהמם, אבל האם המסר שלו מתאים לחופה? "אז תסתלק מחיי" פחות נותן קונוטציה של ברית זוגית איתנה…
רגעי השיפוט - הליבה של הפורמט
בסוף, הקסם של התוכנית נוגע לרגעים בהן הכלות משחירות על החתונה בזמן שהן שם - אפשר אפילו להגיד שזה הספורט הלאומי של "ארבע חתונות". הכלות שופטות את האולם, האוכל והמוזיקה הקווקזית. קארין הצמחונית נשארת רעבה. שקד מבינה שהסטנדרט של ליז גבוה ולכן הייתה עסוקה במציאת פגמים במהלך האירוע ואני נהניתי מכל השחרה! הכי כיפי לראות איך הביקורת נעטפת בחיוכים, וכיצד כל אחת מתכוננת להגן על הטריטוריה שלה. ליז מסיימת עם 71 נקודות - הרבה בזכות ההשקעה בעיצוב, פחות בגלל התפריט והמוזיקה.
למה זה עובד גם עכשיו
"ארבע חתונות" היא הרבה יותר מריאליטי חתונות. היא מראה על החברה הישראלית: המפגש בין מסורת לחילוניות, בין עדה לאינדיבידואליות, בין פנטזיה למציאות כלכלית. היא חושפת את הפערים המגדריים בלי להתכוון, ומאפשרת שיחות פתוחות על מיניות, דת, כסף ומעמד - וכל זה תחת חופה. אני יותר ממוכן לפרק הבא. מחכה בקוצר רוח. כאן 11 תודה שנתתם לי חיים!
התרעות פיקוד העורף