ישראלים החלו להסתובב באמריקה וללמוד את העבודה - איך מגייסים הון וכיצד מכינים מצגות וכיצד לומדים להיות פחות ישראלים חצופים ואיך לתקשר באמריקאית, וסכומים דמיוניים בגובה של עשרות ומאות מיליוני דולרים החלו לזרום לכיסיהם.
והייתה 8200, והייתה תרבות האלתור הישראלית והחשיבה המוטמעת מחוץ לקופסה, והעולם החל לשים לב שאותה מדינת ישראל קטנטונת מוציאה פיתוחים רעיוניים פנטסטיים, וגם ישראל השלטונית עצמה - באותם ימים זריזה, גמישה, משגיחה במגמות כלכליות - יסדה את מה שלימים נקרא המדען הראשי והזרימה אליו תקציבים ועודדה את מי שלימים נקראו סטארטאפיסטים לפתח, לפתח ולפתח, והכסף נכנס לכיסי המפתחים, שגייסו עוד ועוד עובדים ששילמו מיסים למדינה, ונולדה אומת הסטארט־אפ.
המיני־סדרה בת ארבעת הפרקים “יוניקורנז" עוקבת אחר עלייתה של אימפריית הסטארט־אפ הישראלית, נפילתה במקביל להתפוצצות בועת האינטרנט העולמית, התאוששותה, והפערים החברתים שנוצרו בין “מעמד" עובדי ההייטק לשאר החברה - ובעיקר לבין תושבי הפריפריה.
ועוד ראוי לציין כאן, שוב לטובת הדיוק ההיסטורי, כי כשהחל מעמדה העולמי של אימפריית ההייטק הישראלית להתדרדר, התרחש התהליך במקביל למהפכה המשפטית, שהבריחה מישראל משקיעים ופגעה בדירוג האשראי של המדינה.
ועוד שתי נקודות ראויות כאן לציון: את מהפכת ה־AI, על פי העוסקים בענף, ישראל מפספסת וכבר לא נמצאת בחזית הטכנולוגיה, גם בעיקר בגלל חוסר הכוונה ותמיכה ממשלתית, אשר מזרימה לטכנולוגיה תקציבים, אבל נמוכים מאלה שהיא מזרימה למגזר החרדי למשל. אבל התפוזים.
התרעות פיקוד העורף