תופעת הפייק ניוז הפכה בשנים האחרונות לאחד המונחים השחוקים והטעונים בשיח הציבורי. ולמרות זאת, היא רחוקה מלהיות המצאה של העידן הדיגיטלי. עוד הרבה לפני הפייסבוק, הטוויטר והצ׳אטים שימשו עיתונים, כרוזים ואפילו שמועות בעל פה להפצת עובדות חלקיות, פרשנויות מגמתיות ולעיתים סיפורים מומצאים לחלוטין.
כבר בפתיח ניתן להבין כי שימוש בכזבים ושקרים לקידום אינטרסים פוליטיים היה עניין נפוץ אפילו בימי רעמסס השני. "פייק ניוז הוא מושג עכשווי שנכנס לשיח ב־2006 ומהר מאוד התרחב", אומר פרל. "בספר אני מתייחס לכל אמצעי תקשורת לאורך ההיסטוריה – מהעידן הוורבלי, דרך עולם הכתב, הדפוס, האונליין, ועד לעידן הדיגיטל".
מהפכת הדיגיטל אפשרה את הרחבת שוק הדעות והרעיונות, אך תמיד צצים גורמים שמנצלים את השוק הזה להפצת שקרים. "היום, בעידן הדיגיטל, הצפה טוטאלית של תכנים מונעת מאיתנו להבחין בין אמת לשקר, בין מציאות לבדיה. את בטח מכירה את המושג Deep Fake. אותה יכולת שכבר עכשיו משתכללת עם AI הייתה קיימת גם קודם. בפברואר 2024 הייתה ישיבת צוות בזום בבנק בהונג קונג. אחד הבנקאים קיבל משימה, להעביר 25 מיליון דולר. עניין בנאלי, שגרתי. רק בסיום התברר לו שכל מי שהיה בזום – כולל ראש הצוות – היה דיפ פייק. כולם היו אלגוריתמים".
לא רק להישרדות
חוקרים בעולם מזהים פייק ניוז כאיום על האנושות, אפילו לפני משבר האקלים או מלחמה גרעינית. בעולם דמוקרטי, שבו הריבון הוא הציבור, הקושי להחליט על עובדות מסכן את היכולת הקולקטיבית לפעול על פי אמת עובדתית. מגיפה, משבר אקלים – הכל נתון לפולמוס.
"פעם בכמה חודשים היו מזמינים את הציבור למסיבה, מחלקים אוכל, מספקים בידור. פסגת האירוע הייתה כשכוהן הדת קרא את מה שכתוב על האנדרטה, סיפור קרב שמעולם לא התקיים נגד אויבים שלא נבראו. כך השליט מייצר לעצמו כושר הרתעה. אף אחד לא מרד בו. האיש שלט 66 שנים והוא עשה זאת באמצעות פייק ניוז. היום אפשר אולי להשוות אותו לפוטין, שמספר לאזרחיו איך הוא מנצח באוקראינה – גם זו הפצת דיסאינפורמציה, שימוש פוליטי במידע כוזב. זה בדיוק אותו הדבר, רק באמצעים שונים".
פרל בוחן את הפייק ניוז מההיבט ההיסטורי, אך גם הפסיכולוגי. לטענתו, השקר הוא חלק טבעי מהחיים ומהעולם, הן בטבע והן בחברה האנושית. בפרק הראשון הוא מדגים כיצד הפצת מידע כוזב התקיימה עוד לפני התפתחות האדם, ומביא דוגמאות מעולם החי: כך, למשל, שימפנזים משמיעים קריאות אזהרה מפני טורפים מומצאים – למעשה, סוג של פייק ניוז – במטרה לשלוט במשאבים ולהבטיח את הישרדותם. כשהם אוכלים לבדם, ואינם משתפים אחרים, הם יוצרים מצב שבו סביבתם מעריכה אותם, ובכך מחזקים את מעמדם החברתי.
"כשבני האדם נכנסו למשחק, השקרים כבר לא היו רק למטרות הישרדות", הוא מבהיר. "הם למען כבוד, אגו, פוזיציה ושלטון. לאורך ההיסטוריה, האמת שלנו הייתה מה שהמלך אמר לנו, או מה שהכוהן הכריז. אם הם טענו שכדור הארץ במרכז העולם והשמש מסתובבת סביבו, זו הייתה ה'אמת', וכל מי שטען אחרת, כמו גלילאו, נענש. מנהיגים מודרניים משתמשים באותם עקרונות: טראמפ, פוטין, מנהיגים סמכותניים אחרים – כולם מפיצים פייק ניוז כדי לשלוט בתודעה הציבורית. דוגמה קלאסית היא 'האמת האלטרנטיבית' של טראמפ בעניין טקס ההשבעה הראשון שלו, טענות שמנוגדות לעובדות, ומייצרות פרספציה חדשה במציאות הציבורית".
"הדוגמה הקלאסית היא משנת 70 לספירה: אספסיאנוס, הקיסר הרומי, מחליט להחריב את בית המקדש. למה? כדי להראות ניצחון פוליטי ולזכות בתמיכה ציבורית. מיד אחרי שהבן שלו מבצע את זה, מופץ 'פייק ניוז' באמצעות המטבעות: על צד אחד, דיוקן הקיסר. על הצד השני, מסרים שקריים על המצב. כך נוצרת לגיטימציה פוליטית. ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שנולד אמצעי תקשורת חדש, מישהו ינצל אותו כדי לקדם אינטרסים".
מי שולט במידע
פרל מסביר שגם באיטליה של המאה ה־16, בתקופה של בחירת האפיפיור, הופץ Negative fake campaign: פתקי פסקווינו, השמצות ושבחים שהיו ברובם שקרים, נצבעו על פסלים ציבוריים והפכו לאירועי תקשורת. כמעט כמו פייסבוק. אבל רק כמעט. "הרשתות החברתיות שינו את הכללים", פרל מציין. "העולם נעשה גלובלי, ההצפה אינסופית. כל אחד יכול להפיץ מידע. בתחילה זה היה רעיון טוב: אכן, דמוקרטיזציה של המידע. אבל כיום חמש חברות ענק שולטות במידע, האלגוריתמים מעצבים אותו, ושקר מהודהד יותר מאמת".
התרעות פיקוד העורף