מטאטאים את הצרות מתחת לשטיח
מתנת פרידה
הפרק הזה היה גם שירת הברבור של דרור בבית. עוד לפני ההדחה ראינו אותו יוצא משליטה: צעקות על מאי ותרצה, קללות, השפלות - "טיפשה", "אהבלה", "נעל בית". במקביל הוא גם סיפק את אחד המונולוגים הכי מצחיקים בחדר האח על זה שהוא "לא לקקן" - סצנה שהייתה יכולה להיכנס לכל תוכנית סאטירה.
זו הייתה הדמות של דרור במלוא תפארתה וגם במלוא הבעייתיות שלה. תיאטרלית, גדולה מהחיים, אבל גם הרסנית. הוא אולי יצא בדיוק בזמן, כי זה הרגיש בפרק הזה שהוא כבר על הקצה, ושקצת נמאס לו, וקשה לו. אבל הבית נשאר חסר בלעדיו. אפשר לא להסכים איתו, אפשר לא לסבול אותו, אבל קשה להתווכח עם העובדה שהוא היה אחד מעמודי התווך של העונה.
עוברים לריב עם פיג'מות
רומן כשר פרווה
אבל מהר מאוד הגיע גם הצד השני של המשוואה: שיחה טעונה ביניהם. חן הסביר לשירז שהוא לא רוצה לשמוע על בעיות ביניהם דרך דיירים אחרים, אלא ישירות ממנה. היא מצידה הודתה שקשה לה להיפתח ולהביע את עצמה בסיטואציות האלה, והיא הרי סיפרה לו קודם שהיא לא מצליחה להיות במאה אחוז בתוך המשחק. במקום לגלות אמפתיה, חן בחר בטון חד: "אם זו לא היית את, לא הייתי נשאר". משפט קר וחותך, שבעצם מעביר לה את המסר שהיא בת מזל שהוא איתה, במקום להבין את הקושי שלה.
הוא ניסה להסביר את זה בקשיים שלו מול מה שקרה לאביו ובנטייה שלו "לפסול בנות" בגלל זה, אבל האמת היא שזה לא נראה רגיש במיוחד. שירז התנצלה, חן אמר ש"הכול בסדר", אבל התחושה הייתה לא נוחה... שירז לומדת את הזוגיות הראשונה שלה תחת אור הזרקורים, והוא לא תמיד מצליח לראות כמה היא חסרת ניסיון כשזה מגיע לתחום הזוגי. הדבר הכי עקבי בזיווג הזה הוא כמה זה לא מעניין.
התרעות פיקוד העורף