"מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים"
יובל התחיל מהסס. בעוד אחרים כבר ידעו בדיוק למי להדביק תכונה חסרה, הוא גמגם, התעכב, חיפש מילים. תרצה הייתה הראשונה שהעניקה לו את האבן "אומץ". זה הסתדר יפה עם הנרטיב של ההפקה, אבל מיד אחריה מוגרבי, מאי וגם איסקוב סימנו אותו כחסר מנהיגות. היה בזה משהו כמעט מתוזמר, כאילו כל הבית החליט להעמיד אותו בפינה.
גם בבית הוא לא מצליח להביע את עצמו, ובעיקר נראה כמו אחד שאמא שלו יכולה לשלוט בחייו. יובל הודה שאם היה במקומה של שני - לא היה רוצה את עצמו. שכן בעיניו הוא לא גבר שאפשר להישען עליו, הוא חושש ששני תתפוס אותו כחלש, לא תרצה בו. זה היה אחד הרגעים הכי כנים של העונה.
מנהיגות מול רודנות
ואז הגיע הרגע הדרמטי באמת: האח נתן ליובל משימה להתעמת ישירות עם שניים שהוא תמיד נמנע מהם - "הארזים" מוגרבי ואיסקוב. מול מוגרבי זה יצא מהסס, חלש. מול איסקוב זו כבר הייתה זירה אחרת. יובל אמר לו בפנים שהוא מזלזל בו, ויותר מזה - שהוא מזלזל בנשים בבית. תרצה, מאי, כולן חטפו ממנו יחס של חוסר כבוד.
"לא באתי לפה להיות מנהיגה, באתי להיות שני אדרי"
במקביל, בחדר האח, שני חשפה קצת רגש, היא הודתה שכואב לה שלא זכתה לפגוש את המשפחה כמו האחרים, ושהיא פשוט לא מראה חולשה ולכן מתעלמים מהרגישות שלה. היא אפילו הודתה שהיא, כמו אמא שלה, לא מספיק רגישה מול יובל. נדיר לראות אותה ככה, פגיעה, וזה רק חיזק את המורכבות שלה כדמות. ואז היא אפילו אמרה שהיא אוהבת לראות את הפגיעות של יובל, וכמה שזה אנושי, למרות שפעם היא פירשה חולשה בצורה שלילית.
בפרק הזה קיבלנו זווית חדשה: שני ויובל הם צמד שמאזן זה את זו. שני היא הלוחמת - זו שלא חוששת להיכנס לעימות גם כשהקרב נראה אבוד מראש. אבל כשזה מגיע לרגעים רגישים ואינטימיים, שם דווקא חסר לה רוך. יובל, לעומתה, לא מבריק בזירות העימות, אבל בכל מה שנוגע לאינטליגנציה רגשית וחברתית - הוא חד ומפוכח הרבה יותר ממנה. החיבור ביניהם יוצר זוגיות שבה כל אחד משלים את החסר של האחר, ודווקא משם שניהם מצליחים לפרוח.
בין השכל ללב
ההפקה ניסתה לחזק אותה כששידרה לה את תעודת הזהות מהפרק הראשון, כאילו להזכיר לה מי היא באמת. אבל מול ארז היא חזרה לאותה נקודה - עדינה, מאוהבת, מתקשה לחשוב בהגיון. זה הלופ הבלתי נסבל של תרצה: בין רגעי התעוזה לבין הכניעה המוחלטת.
"הארזים" במשימת חיסול
הפרק הזה סבב כולו סביב שאלת המנהיגות. מי מנהיג אמיתי של הבית? זה שמרים קול וצועק, או זה שמדבר בשקט אבל נוגע בלב? יובל עשה צעד גדול בדרך להפוך לדמות דומיננטית, אבל יש לו עוד הרבה לעשות בשביל לתת קונטרה של ממש לאיסקוב.