השקר הכי גדול, הוא האמת
שובו של האו"ם
נקמתו של הידע הכללי
תרצה נכנסה לפאניקה אמיתית, חשבה שהרגה את נשיא המדינה, ורק אחרי דקות ארוכות נחשפה הבדיחה. מהצד זה היה קורע מצחוק, תרצה עצמה כמעט בכתה וצחקה בו-זמנית - ובכך קיבלה את אחת הסצנות הבלתי נשכחות של העונה.
אמא יקרה מאוד
הם ביקשו לפגוש את יובל, וכשחיבקו אותו והבהירו שהם מקבלים כל בחירה של אמא שלהם, נרקמה אחת הסצנות האנושיות והיפות. שני יצאה מכאן לא רק כמתמודדת חזקה, אלא גם כדמות שלמה ועגולה, שילוב נדיר של עקשנות ואנושיות, קשיחות ורוך. ובעיקר כאמא שאחרי שבוע סוער במיוחד קיבלה חיבוק שמחזיר לה את הכוח.
היופי היה שגם יובל קיבל כאן מתנה. בניגוד לכניסה הטעונה של אמא שלו, שהשאירה אותו מסומן כ"ילד של אמא" וכמי שלא מסוגל להחזיק דעה משלו מול אישה עוצמתית כמו שני - הילדים של שני העניקו לו חיבוק אמיתי. הם אמרו עליו רק דברים טובים, פתחו בפניו את הלב, ואפילו ביקשו לפגוש אותו מיוזמתם. בכך הם בעצם אישרו את הזוגיות הזו.
שון "הבחירה הקלה"
והשאלה היא על מה בעצם? שון כמעט ולא היה חלק מהנרטיב של הבית. הוא לא רב, לא הוביל דרמה, לא נכנס לעימותים משמעותיים. דווקא בגלל שהוא לא עשה הרבה, כל אחד יכול להלביש עליו את מה שהוא רוצה לראות: "ערכי", "מתוק", "מקסים". בפועל, אנחנו לא באמת יודעים מי הוא. הוא דמות נחבאת אל הכלים, כזו שנשארה תמיד בשוליים בזמן שאחרים נשחקו בקדמת הבמה.