תא"ל דתי־לאומי מקבל על עצמו להוציא לפועל את מבצע ההתנתקות ונאלץ להתמודד עם הדילמות הקורעות את הדבק הרופף המחבר את חלקי הישראליות השונים. דרמה שהסיבוב הבא בה, אם יהיה כזה, יכול להוביל אותנו לאסון.
דרמה המתרחשת על רקע הנסיגה מרצועת עזה לפני 20 שנים, פינוי יישובי גוש קטיף וחלק מיישובי צפון השומרון. גיבורי הסדרה הם תת־אלוף, בעצמו דתי־לאומי ותומך בהתנחלויות, המתלבט אם לקבל על עצמו את הפיקוד על המבצע, ותת־אלוף חילוני, המתנגד להתיישבות הישראלית בשטחי עזה ויו"ש, וכבר על פי תחילתה של הסדרה אפשר להניח שיתפתחו חיכוכים עזים על רקע פערי הדעות. אל דרמת הפינוי מצטרפים הסיפורים המשפחתיים האישיים של כל אחד מהגנרלים הצעירים, והסך הכל הוא סדרה שניצבת על יסודות ישראליים איתנים, שלא מפספסת את הפן האנושי ומביאה אל המסך סיפור מקומי טוב.
עם או בלי להתכוון, נוגעת “התנתקות" במרכז הנפש הישראלית המודלקת והסכנות הנשקפות למדינה בעתיד. תת־אלוף שילה מזא"ה, גיבור הסדרה והמפקד על מבצע ההתנתקות, אינו מקבל פקודה לבצע, אלא מתבקש להחליט אם הוא לוקח או שאינו לוקח עליו את המשימה.
הפיתוי - בתום הביצוע העלאה בדרגה וקבלת תפקיד מפקד פיקוד המרכז - בוודאי קורץ לו, ורק שההחלטה מוצגת לו בצורת בחירה ולא באופן הצבאי המקובל, כפקודה. הוא רשאי לסרב, מפקדיו אולי יתאכזבו, אבל יש מי שמאחוריו מחכה בתור לקבל את התפקיד, ומזא"ה יכול להיות רגוע ובטוח שלא יסתובב על השיפוד במשפט צבאי.
דבק רופף המחבר את חלקיה השונים של הישראליות אפשר לאורך עשרות שנים את הקיום המשותף כאן. שתי שנות המלחמה האחרונות דחקו לקדמת הבמה את הפערים בתפיסות העולם השונות, אבל ניצני העימות הכו שורש שנים רבות קודם לכך.
ההתנתקות הכתה בהלם את אנשי הציבור הדתי־לאומי, שעד אז לא האמינו שיהיו במדינה מי שיסכימו למסור לידי עמלק הערבי חבלים מארץ ישראל על פי תפיסתם. רבנים ידועים כמו שלמה אבינר, זלמן מלמד, אליעזר מלמד ויעקב אריאל, ומי ששנים לפני כן הניח את היסודות לתפיסה החדשה הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, האומרת שההתיישבות צריכה להיות לא רק בתחומי יש"ע אלא בכל תחומי החיים - פוליטיקה, משפט, צבא, כלכלה, אקדמיה, תקשורת ועוד.
כמה סיבות עיקריות עומדות מאחורי חשיבה חדשה זו. אחת מהן היא מתן השפעה גדולה הרבה יותר לכיוון חיים יהודיים יותר במדינת ישראל. השנייה היא מניעת מסירת חלקי ישראל נוספים לעמלק. את הדברים ביטא במפורש הרב צבי יהודה הכהן קוק, יו"ר ישיבת מרכז הרב, שאמר כי יש להחדיר לצה"ל אלפי חיילים דתיים־לאומיים, בעיקר לשורות הפיקוד והקצונה, כדי להוליך את הצבא יותר ברוח התורה וארץ ישראל. במרוצת השנים חזרו על הדברים הרבנים המשפיעים האחרים שהוזכרו כאן.
הנושא המדובר כאן אינו שאלה של ימין או שמאל, כן או לא החזרת שטחים, כן או לא מדינת הלכה או דמוקרטיה ליברלית. הדילמה העומדת בפניו של שילה מזא"ה היא אם לציית לפקודת ההתנתקות הבאה - אם כמובן תהיה כזו. מספר הסרבנים הזעום בהתנתקות ההיא לפני 20 שנה יגדל ללא ספק פי כמה וכמה אם תתרחש התנתקות נוספת. כשם שמספר הסרבנים בזמן הרפורמה המשפטית צמח לממדים גדולים ובלתי נסבלים למשקיפים עליהם מצד ימין של המפה הפוליטית.
ההסכמה הישראלית והחיפוש אחר המחבר הולכים ונקרעים, והמראה הוא לא פחות ממפחיד. בתסריט הרע יעזבו את הארץ מי יודע כמה מאות אלפי חילונים ליברלים, וחובשי הכיפה יקבלו את חלומם - ארץ יהודית וקנאית, נתונה קרוב לוודאי למלחמת נצח. עמוק בליבם סביר להניח שמלבד הפנאטים משני הצדדים הרוב אינם מעוניינים בתסריט קודר כזה. עכשיו צריך להירגע. להוציא קיטור. ולמצוא את האדם שיכול להביא לארץ הזאת קצת שקט ושפיות.
התרעות פיקוד העורף