המארחים העיקריים היו אולמרט ולפיד, ולעתים סעדה כל החבורה בקפה "בזל", מוסד תל אביבי מוכר באותם ימים. בשלב מסוים, כשאולמרט נבחר לראש ממשלה, השב"כ מנע מהם להיפגש שם. מרגלית: "בשבת הראשונה למלחמת לבנון השנייה אהוד הזמין אליו הביתה את החבורה, והוא היה עדיין עסוק בלמכור את גרעין השליטה בבנק לאומי ללא מכרז לאיזה מיליארדר אוסטרלי בשם פרנק לואי".
"מי שקלקל לו את החגיגה היה ירון זליכה. אני זוכר את אהוד יושב בטי־שירט כתומה, והוא מדבר עם אשתו של לואי ושואל אותה מה הייתה עושה במקומו עם המלחמה. בסוף הארוחה אמרתי לו שאני רוצה לבוא אליו למשרד. רתחתי עליו ורציתי להבין מה זה השאלות הרות הגורל שהוא שואל אנשים בלי מושג על מה לעשות עם המלחמה".
"הגעתי אליו למשרד, והבנתי שהוא מדבר בטלפון עם אישיות רמת דרג. רציתי לצאת, אבל הוא סימן לי להישאר. המנכ"ל שלו יורם טרובוביץ' נכנס וכשהבין שהייתי עד לשיחה של אולמרט, הוא צחק ואמר שהוא מזמן כיתת יורים של השב"כ לגמור איתי".
"אהוד ואני היינו ממש אחים, אבל חשבתי שהוא לא יכול לנהל מלחמה של המדינה היהודית. אני זוכר שסיימתי שידור של 'ערב חדש' והלכתי לאמנון דנקנר, ואמרתי לו מה אני חושב על חבר שלנו. אמנון ענה שאני צודק, שאכתוב על זה מאמר, ושהוא לא יפריע לי. המאמר הראשון שלי נגד אולמרט היה על ניהול המלחמה, לא על שחיתות".
מרגלית זוכר חתונה במושב בית חנן שבה ניגש אליו איש עסקים שסיפר לו כיצד נאלץ לשלם שוחד לאולמרט דרך אורי מסר. "גידי וייץ מ'הארץ' סיפר לי אז על אחד בשם טלנסקי, אבל שאי אפשר עוד לדבר עד שיגיע לארץ להעיד. אני זוכר שזה היה אחד הלילות הקשים. דנקנר שאל אם אני מבין מה אני עושה, ועניתי לו שאחרי מה שעשיתי לרבין ולשרון - אני לא יכול לעצום עיניים עם אהוד, ושאם אשתוק - מוטב שאפרוש מהמקצוע".
"כבר אז ידעו שהוא לא משלם. ישבנו עשרות פעמים, ואני זוכר שהוא שילם פעמיים. יום אחד רביב דרוקר בא עם גילוי על נתניהו, שהוציא אותי מהכלים, וביקשתי מאילה חסון, שהייתה אז ברדיו, להעלות אותי לשידור. היא העלתה אותי מול דוד שמרון, ואמרתי שם דברים קשים על ביבי. הוא צלצל כועס מרוסיה, אבל עמוס רגב אפשר לי לכתוב מה שרציתי. מדי פעם ביקש לשנות מילה או שניים".
"פרס ישראל על מפעל חיים. ביבי התערב בוועדה שבראשה היה אריאל הירשפלד, ואני כתבתי שמדובר בסטליניזם. באותו יום פרסמתי שאני מסיר את המועמדות. אחרי שעתיים רזי ברקאי מראיין אותי בגלי צה"ל, ואני אומר שככה מתנהלות דיקטטורות. הכותרת אצל רזי - 'ישראל היום' נגד ביבי".
השיא, מבחינת מרגלית, עוד לא הגיע. הוא מספר איך ערב הבחירות לנשיאות ב־2014, התקשר אליו נתניהו בשבת אחרי הצהריים, והציע לו שיכתוב מאמר בעד ביטול מוסד הנשיאות, ועל זה שהוא עולה למדינה הון. "עניתי לו שזה הכל בגלל שהוא לא רוצה שרובי ריבלין ייבחר לנשיא, ואני בכלל הייתי בעדו. אמרתי לנתניהו שאפשר לשקול את זה, אבל בטח לא בעיצומו של קמפיין בחירות לנשיאות, אלא שנתיים לפני או אחרי כהונה. ואחרי שריבלין נבחר, השקרן הזה סיפר לריבלין שהצביע בעדו. ריבלין אמר לו 'עזוב'".
נתניהו התקשר למרגלית שוב, ושאל אותו למה הוא כותב נגד נסיעתו לנאום בסנאט האמריקאי, בניגוד לרצון הנשיא אובמה. "עניתי לו 'ומה היית אומר אם אובמה היה מגיע לכנסת ולא משתף אותך בתוכנית שלו?'. אמרתי לו שהוא השתגע לנסוע ככה לאמריקה, ואז הוא אמר לי: 'לא אכפת לך שיהיה לאיראן נשק גרעיני'. עניתי לו שיתבייש, והוא סגר את הטלפון. מאז לא דיברנו".