תרצה כהן, להתאפס!
ימי הביניים התקשרו - הם רוצים את הדעות של תרצה חזרה
ולא רק בזה תרצה נופלת. הדיון שהתחיל בשאלה "מה זה גבר אלפא" הפך למצעד שוביניסטי. יוסי טען שזה גבר שדעתו נחשבת, ארז אמר שזה מישהו שכולם עושים מה שהוא אומר, ותרצה החליטה להצהיר שאישה צריכה להיות בבית, לנקות ולגדל ילדים - בזמן שהגבר יוצא לפרנס.
מסטיק שאיבד את הטעם
בין לבין שני מספרת סיפור הזוי על בן זוג לשעבר שלא התעמת עם נהג בדואי שחתך אותם בכביש - והיא התאכזבה שלא "הראה גבריות". שני ציפתה שהגבר שלה ילך ויאיים חזרה על הנהג. אני חושב שבשני המדהימה יש חוסר ויסות מסוים. יובל מזועזע (ובצדק) ותוהה האם שני מעדיפה שהגבר שלה ידקר בשביל לעשות לה כבוד. והיא נשארת בשלה. אני מוכרח להודות שעבורי זו הייתה שיחה הזויה, וממש לא הסכמתי עם שני. אני חושב שאלימות לא מעידה על גבריות - עדיף גבר חכם, מאשר גבר צודק.
הפרצוף האמיתי של שון?
ולא פחות חשוב - יובל דווקא יצא מחוזק. הוא עמד מול שון, מול חן ומול איסקוב, והצליח לשמור על יציבות. לרגע היה נדמה שהריחוק משני אפשר ליובל למצב את עצמו מחדש. הוא פתאום הופך לשחקן שמסוגל לעמוד על שלו.
פרידה מהאורקל
ואז הגיע תורו של יוסי בובליל לעזוב - דמות שלא תמיד הייתה במרכז, אבל כמעט תמיד הייתה המצפן של הבית. הוא היה זה שידע לקרוא את המפה, לנתח את האנשים כאילו הוא צופה מבחוץ, ולהגיד את הדברים שאחרים לא העזו.
יוסי היה "החכם הסיני" של העונה: לפעמים קשוח, לפעמים אפילו שוביניסטי, אבל תמיד עם חכמה של פעם. הוא היה מסוג הגברים שיכולים להגיד משפט בעייתי על שבחיים לא יפנה צלחת מהשולחן - ובאותה נשימה לפרגן לאלאיה, ולקרוא לה "האישה הכי יפה בבית", בלי קשר לזהותה כטרנסית. הוא ידע להיות גם חם וגם אגרסיבי, גם שמרן וגם פתוח - ובכך היה עוד דמות מורכבת שראינו בעונה הזו.
התרעות פיקוד העורף