ראשית, כמה מילים על הסדרה שממנה הכול התחיל. NCIS, סדרת הפשע האמריקאית על סוכני השירות לחקירות פליליות של חיל הים, הפכה מאז עלייתה בשנת 2003 לאחת הארוכות והפופולריות בטלוויזיה. עם שילוב של חקירות צבאיות, דמויות כובשות והומור קליל, היא בנתה לעצמה קהל מעריצים נאמן ברחבי העולם.
זיוה הצטרפה ל -NCIS בעונה השלישית. אי אפשר היה להתעלם מהמתח שעמד באוויר בין טוני, הפלרטטן חסר הדאגות, לבין סוכנת המוסד הישראלית. לאורך העונות הכימיה ביניהם רק הלכה והתחזקה, ומשכה את תשומת ליבם של המעריצים - אך השניים מעולם לא הצליחו למצוא את התזמון הנכון. בעונה ה-11 דמותה של זיוה עזבה את הסדרה, אך הקשר הרגשי עם טוני עוד נותר פתוח. בעונה ה-13 נחשף כי טוני הוא אביה של בתה, טלי -גילוי שהפך את מערכת היחסים מסימן שאלה להבטחה של סיפור משפחתי, גם אם השניים לא נראו יחד על המסך.
מעבר לאקשן והקומיות שהסדרה מצליחה להביא, היא יודעת גם להכניס מימד דרמטי ורגשי שמעמיק את העלילה. למשל, הפוסט טראומה של זיוה נחשפת דרך פגישות עם פסיכולוג, המציגות את הקושי שלה להיות אם מתפקדת לצד כל מה שעבר עליה - לפני שמוסיפים למשוואה את שאלת הזוגיות שתמיד מרחפת ברקע. בנוסף, הסדרה לא מהססת לגעת גם בנושאים עכשוויים כמו בינה מלאכותית, מה שהופך אותה לרלוונטית לא פחות משהיא מהנה.
עד כה, בשלושת הפרקים הראשונים לא שמענו את העברית הקלוקלת של זיוה וגם לא ראינו שרשרת מגן דוד מתנדנדת על צווארה. אבל כן קיבלנו אמירה ברורה אחת מפיו של טוני: לא מתעסקים עם אימהות יהודיות. כך זיוה מצליחה לגלם ייצוג ישראלי ויהודי אוהד, והיד עוד נטויה.
מה שהופך את טוני וזיוה ליותר מסתם ספין-אוף הוא שהיא מתאימה לכולם. המעריצים הוותיקים מקבלים סוף סוף את הסגירה שחיכו לה יותר מעשור, והצופים החדשים נהנים מסדרה שיכולה לעמוד גם בפני עצמה - כיפית, מלאה באקשן, רגש והומור, בלי צורך להכיר את כל ההיסטוריה של NCIS. ומה עם הקהל הישראלי? שם מדובר בתחושת גאווה קטנה: לראות דמות ישראלית שמקבלת מקום בבמה מרכזית בעיצומה של תקופה סוערת.
התרעות פיקוד העורף