נועם ונטלי – רגישות מול מחוספסות
נטלי רוצה שזה יעבוד, רוצה לעבור משלב החברות לשלב הרומנטי. היא משכנעת את עצמה, אבל נתקעת שוב ושוב בקושי שעומד מולה , הרגישות של נועם שמכבה כל ניצוץ פיזי, אם אין לה את המשיכה, כל הרצון שבעולם לא יוכל להחזיק את זה. האמת העצובה היא שבזוגיות חייבת להיות משיכה ולא רק פיזית גם לאופי ולדמות.
הדרך שבה הוא מהלך בעולם רגישה לי מדי, ולא מושכת אותי, הודתה נטלי בשיחת הכלות עם יעל הפסיכולוגית. מפה אין לעלות, כל השיחות, כל הניסיונות, כל המאמצים, פשוט מתרוקנים מתוכן. יתכן שאישה אחרת, מחוספסת יותר, הייתה מתאהבת בדיוק ברגישות הזו שחסרה לה. אבל לנטלי חסר המסוקסות, הגבריות, הגבר של פעם, חוטב העצים.
ירדן ושרון – בין רצינות להשתטות
אני עדיין לא מצליחה לאכול את הזוג הזה, קשה לי לראות התאמה, למרות שהם מנסים להציג למצלמות זוגיות בריאה. ירדן מנסה להיות שובבה, שטותית, "מגניבה", אבל שרון הוא אדם רציני, שמחפש שלווה ושקט, וזה מתנגש לי חזיתית. ההתנהלות שלה מושכת אותו למקומות נמוכים, לא מחמיאים, לא מתאימים לאדם שהוא.
לפעמים, עודף קלילות הופך לעול, במיוחד כשבן הזוג מולך מבקש יציבות ולא קרקס.אבל בואו רע נעצור הכל, כי אף אחד לא דיבר על הפיל שבחדר, הדמיון הויזואלי החיצוני של ירדן לאחת מהאקסיות המפורסמות של שרון, כוכי מרדכי, שהייתה אישתו הראשונה. אז בחיצוניות אין ספק שנמצאה לו התאמה.
מתן והילה – כשהעבר מנהל אותך
מתן, בחור אינטליגנטי, מושך חיצונית וגם יודע לדברר את עצמו נהדר, הוא גם יודע להקשיב, להרגיש, לוותר ולתת, גבר מושלם לכל אישה. גבר שמוכן להיות שם. והילה? נראית כאישה שמסובכת בעיקר עם עצמה. היא מתקשה לשחרר את הנוקשות והקרירות שלה, מתקשה להעריך, מתקשה אפילו להגיד "תודה" על מחווה רומנטית קטנה.
היא לא נותנת למתן להיכנס, אבל גם לא משחררת אותו. וכשאתה רואה את זה מהצד, אתה מבין הבעיה אינה במתן. הבעיה עם הילה. והפסיכולוגים אולי פספסו כאן, כי מי שמתקשה להתמודד עם עצמה, תתקשה פי כמה להחזיק זוגיות בריאה, ונראה כי הילה בשלב בחיים של כעס ומרמרה, ובבסיס שכזה קשה לתת מקום לאהבה. אבל יש כלה אחת העונה שמתעלה על המורכבות והחוסר מוכנות של הילה באלף מונים.
חן ולירן – טעות קשה בליהוק
חן, אולי הדמות המורכבת ביותר של העונה. אישה שלא מצליחה ליהנות מדבר. היא כועסת כשמביאים לה פרחים, מתרחקת כשמתקרבים, כועסת שמתרחקים, מנהלת לו את הזמנים, תוקפת אותו מדברת אליו בטון כועס וזועף בלי אף סיבה, לא סובלת כשמתאמצים בשבילה, אבל גם לא כשלא מתאמצים.
במפגש הכלות היא הודתה בפני כולן "אני אישה קשה", אבל פה התבקש מיעל להציג לה את המציאות כמו שהיא, חן לא אישה קשה, אלא אישה מבולבלת עד עמקי נשמתה. . אישה 'קשה זו אישה שיודעת מה היא רוצה ונחושה להשיג אותו לא משנה מה נקרה בדרכה. הילה לדוגמא היא אישה קשה. חן, לעומת זאת, פשוט לא יודעת מה היא רוצה. היא מתוסבכת עם עצמה, כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו.
וכאן הטעות הגדולה בליהוק של העונה,. אישה שנמצאת בשלב שבו שום דבר לא טוב לה, לא אמורה להיות חלק מתוכנית שמטרתה לרקום זוגיות. קודם כל היא צריכה לפתור את עצמה מול עצמה.
אחרת היא לא תצליח להחזיק שום מערכת יחסים. לא עם לירן, לא עם אף אחד. מה שהוצג על ידה כקשיחות הוא בעצם בלבול שמוביל להרס עצמי ולהרס של כל מי שנמצא בסביבתה. כי בסופו של יום, אישה שלא יודעת מה היא רוצה, לא תדע גם מה היא יכולה לתת.
השורה התחתונה – נשים מורכבות, גברים מיואשים
מה שהפרק הזה מלמד הוא דבר אחד, נשים הן עם מורכב. לפעמים עד כדי כך שהמורכבות הזו הופכת להיות מחסום בפני עצמן. אין פלא שהגברים בתוכנית נראים מיואשים. כי מול אישה שלא יודעת לרצות את עצמה, אין באמת דרך לנצח. וכשאני מסכמת את הצפייה בפרק, אני מבינה ש"חתונה ממבט שני" היא לא תוכנית על אהבה. היא תוכנית על שיקופים. על כמה קשה לנו להיות כנים עם עצמנו.
אני לא נותנת שום סיכוי לזוגיות של חן לירן. וגם לא להילה ומתן, כל עוד הילה מנוהלת בידי האגו והעבר והווה המורכב שהיא מגיעה איתו, תתקשה באמת למצוא זוגיות. ובנימה אישית, אני חייבת להודות שאני מתעודדת אחרי שאני צופה במורכבויות של הנשים ב"חתונה ממבט שני", כמה הן מתוסבכות, כמה הן קשות להכלה, קשות להבנה.
כמה העבר מנהל אותן, כמה האגו מכתיב כל צעד, וכמה הן נותנות לרגשות להשתלט עליהן במקום לשלוט ברגשות. וברגע הזה אני מבינה דבר אחד על עצמי, אם חשבתי שאני אישה מורכבת, בזכות הנשים שעל המסך המגוון האינסופי של המורכבויות, כל אחת עם התסביך שלה, אני פתאום נראית אישה קלה. קלה להבנה, קלה להכלה.
התרעות פיקוד העורף